פרשת השבוע, פרשת בהעלותך, מלאה בתלונות, מחלוקות וקיטורים של העם. הם רוצים אוכל אחר, הם רוצים לחזור למצרים, הם לא מודים על כל החסד שנעשה איתם, אלא רואים רק את החסרונות.
חכמינו מבקשים שנשים לב: לרוב במסע שלנו במדבר הבעיה אינה אויב חיצוני אלא המצב הפנימי. הלכידות, האמונה, המוטיבציה. כשאלה לא קיימות – אי-אפשר להמשיך קדימה.
ממש בהקשר הזה, חברה שלחה לי השבוע את הסרטון של שר הבריאות היווני, אדוניס גיאורגיאדיס. מקווה שראיתם אותו, אבל שווה לתמלל: "באמת, האם קיים עם כמו היהודים?", שואל השר בתוכנית טלוויזיה ביוון. "האנשים האלה לקחו רצועת אדמה במדבר, קטנה יותר מחצי האי פלופונס שלנו, ויש להם תל"ג של 500 מיליארד. אם תלך לשם תראה שהם מפיקים שפע מכלום. יש להם מלחמה עם לבנון, עם איראן, עם תימן, עם חמאס, עם סוריה, ויש להם צמיחה של שלושה אחוזים בתל"ג שלהם! וכששואלים מי הם המאושרים בעולם - הם בחמישייה הראשונה. וכאן ביוון שלנו, מזג האוויר דבש, הכל יפה, וכל מי ששואלים אותו מה שלומו אומר: 'אומללות, עצב'. עצור רגע, הוא יש לו רקטות מימין, רקטות משמאל, והוא אומר 'איזה מאושר אני שאני חי בישראל'. ואצלנו? כאן הכל שחור. יש לך הסבר?", השר שואל את המגישים, וחותם: "אין הסבר. זה דורש הסבר פסיכולוגי!".
1 צפייה בגלריה
אילון מאסק, שר הבריאות היווני גיאורגיאדיס, הדמיית המגדל שיוקם בבי"ח שערי צדק, מתן תורה
(צילומים: Shutterstock , צילום מסך ערוץ AI ,14 , מושל דגן ארכיטקטים)
מקסים. הבעיה היא שמי ששלחה לי את הסרטון ליוותה אותו בטקסט הציני הבא "מיקרונזיה לא לבד!". כלומר, יש לנו רק את מיקרונזיה הקטנטנה לצידנו, והנה עכשיו איזה שר יווני מצטרף. העולם כולו נגדנו.
מי גרם לה לחשוב ככה, ורק ככה? מי גורם לנו להתמקד רק בביקורת עלינו, ולא בהערכה העמוקה שקיימת, ובגדול? כמו בפרשה: מי מספר לנו את הסיפור, ומי מספק את הפרשנות לאירועים? מה הגישה? שלחתי לה בחזרה רק כמה קטעים מהימים האחרונים, ונדהמתי מהתגובה.
אילון מאסק, האדם העשיר בעולם, היה אמור להגיע לכאן לוועידת החדשנות של משרד התחבורה. לבסוף הוא נסע עם טראמפ לסין, אבל טרח לעלות משם לשיחת וידיאו של חצי שעה: "אני מעריץ גדול של היזמות שמגיעה מישראל", אמר ומחיאות כפיים הידהדו באולם, "אתם בהחלט מספר 1 בעולם. אתם משיגים תוצאות מדהימות ביחס לגודל האוכלוסייה. אני מוריד את הכובע בפני ישראל".
החברה שלי, מתברר, בכלל לא שמעה על האירוע הזה. תבדקו שאתם שמעתם. אז שלחתי לה עוד קטע. מתיאס דופנר הוא מו"ל גרמני חשוב, המנכ"ל של קבוצת מדיה שמחזיקה בין היתר בעיתונים "בילד" ו"פוליטיקו". רק לפני שבועיים אמר בנאום: "ציונות היא גזענות? לא, אנטי-ציונות היא גזענות! ציונות היא תגובה טבעית לאלפי שנים של רדיפות, גירוש ורצח עם. מה שלא הגיוני בעיניי הוא שהציונות היא רעיון שרק היהודים מחבקים. אני גוי, ואני ציוני. מכל הלב. מתוך אמונה ותשוקה. ישראל היא הערכים שלנו".
גם את הווידיאו החזק הזה היא לא ראתה. המשכנו. מנהיגת האופוזיציה של בריטניה, קמי ביידנוק, ראש המפלגה השמרנית, דיברה לאחרונה על אנטישמיות, בסרטון ויראלי בבריטניה: "אני הולכת לבתי ספר יהודיים ורואה מאבטחים בחוץ, ואני לא רואה את זה בבתי ספר אחרים. אני הולכת לעסקים יהודיים שהחלונות שלהם נשברים. אנחנו צריכים להפסיק להעמיד פנים שזה לא קורה, אנחנו לא רוצים ששנות ה-30 יחזרו שוב". ואז מישהי מנסה להפריע לה: "מה לגבי התקפות על מוסלמים? זה לא חשוב?". ביידנוק לא מתבלבלת: "האנשים שנרצחו היו יהודים בבית כנסת! בואו לא נעמיד פנים. זה הכל סביב יהודים, אתם יכולה לומר מה שתרצו, אבל אני לא עיוורת, זו עמדתי, ולא תאיימו עליי. מה שאני עושה זה לתמוך ביהודים מול הבורות שאנשים כמוך מפיצים. לא אתן לשנאה להתפשט בבריטניה".
גם הקטע הזה לא היה מוכר לחברתי. ניסיתי עוד משהו, אחרון. קטע וידיאו חדש של "קרן קום". יאן קום הוא אחד ממייסדי ווטסאפ, ולאחרונה הודיע על צעד חסר תקדים בפילנתרופיה – תרומה של 200 מיליון דולר (התרומה הגדולה בתולדות מערכת הבריאות בישראל) למרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. קום היהודי הסביר שהחיבור לירושלים, לרפואה, למסורת ולעתיד מרגש אותו. הסכום ישמש להקמת מגדל אשפוז חדש ומתקדם של 24 קומות, וכדאי גם להתרגל לשם החדש: קום שערי צדק. "זו הצהרה של תקווה", הוא אמר.
הפעם החברה שלי הפתיעה. היא כן שמעה על כך. איך? במחאה של חברת מועצת עיריית ת"א, הדס רגולסקי. היא פירסמה סרטון, קריאה ליאן קום: מדוע אתה תורם למקום דתי-חרדי? מקווה שהוא עצמו לא שמע.
יש לי עוד דוגמאות לשלוח, אבל עצרנו פה. הנקודה הובהרה. זה לא מיקרונזיה. גם בפרשה וגם בחיים, הסיפור הוא קודם כל אנחנו. מה המידע, מה הפרשנות, מה המסגרת.
בפרשה, אחרי כל התלונות החריפות, אלוקים מבקש ממשה רבנו למנות עוד 70 אנשי רוח, מחנכים, שיעזרו לו לחנך את העם, שירימו את הרוח. כדאי לבדוק גם אנחנו, מי מחנך אותנו.
*
השבוע זכיתי לשיעור אישי על סכנות הבינה המלאכותית. זה התחיל בפנייה אחת, תמוהה: "שלום סיון, קניתי את התרופה שהמלצת עליה". התעלמתי, אבל זה המשיך. עד לרגע זה קיבלתי עוד עשרות תגובות, בקצב הולך וגובר. כל כמה שעות מישהו מספר לי בהתלהבות שרכש את התרופה שאני מפרסמת, או מתייעץ איתי אם לרכוש.
מדובר בפייק. פרסומת AI מושקעת שרצה ברשתות החברתיות, ממומנת. 30 דקות של סרטון עם שורה של "דמויות" – רואים שם את מירי נבו מראיינת שם ד"ר דרור דיקר על תרופה חדשה נגד סוכרת, ואז אני ממליצה על התרופה, וגם אתי אנקרי, מרים פרץ והזמרת רוחמה בן יוסף. רשימה מכובדת, אבל הכל זיוף.
פרסמתי הכחשה ואבדוק גם אפיקים משפטיים, אבל זה כמובן לא סיפור פרטי. אנחנו בעידן חדש ומאתגר. אין "תעודת כשרות" לאמינות של סרטון וידיאו. כל אחד יכול לזייף כל דבר. האיכות רק עולה, והיכולת לדמות את הטון והקול כבר כמעט מושלמת. אין גבול להשלכות המסוכנות של זיופים כאלה.
ובמהלך כל השבוע הזה, כשעניתי אחד-אחד לאנשים והסברתי שזה זיוף, נזכרתי בחג שבועות האחרון. עמדתי בכותל, עם כמאה אלף איש. שמענו מחדש את עשרת הדיברות, 3,338 שנים אחרי מעמד הר סיני, ברצף. אותה תורה אהובה, מדויקת, בלי אות אחת שזויפה או הוחלפה. רגעים מרגשים של אמת. היזהרו מחיקויים.
שבת שלום.
הסטטוס היהודי: "המסע במדבר סיני הוא לא רק מסע גיאוגרפי, אלא גם תהליך התבגרות רוחני. בכל פרשה אנחנו מגלים כי האויבים אינם רק עמים מבחוץ. האויב המרכזי של האדם ושל העם הוא פנימי – חוסר אמונה, פחד משינוי, אנוכיות וכפיות טובה, היעדר ביטחון. כל תחנה בדרך היא תיקון לנפש האדם ולנפש האומה" (פרופ' נחמה ליבוביץ)
