בזמן שגל הפיטורים בהייטק הישראלי הולך וצובר תאוצה, דוח מצב הענף של רשות החדשנות לשנת 2026 מציג מגמות מבניות מדאיגות: ירידה ראשונה זה עשור במספר עובדי המחקר והפיתוח (מו"פ) המועסקים בישראל, גידול מואץ בפעילותן של חברות מקומיות בחו"ל, וזינוק בבקשות עובדים לרילוקיישן.
לפי נתוני חודש מארס האחרון, רק 62% מעובדי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות מועסקים פיזית בארץ, בעוד השאר עובדים בעיקר בארה"ב. הנתון המטריד עוד יותר נוגע להוצאת מוקדי הניהול וקבלת ההחלטות מישראל: מספר העובדים הבכירים בארץ ירד בכ-9.6%, בעוד שדרת הניהול בארה"ב התרחבה. אם בעבר התרכזו המעברים לחו"ל באנשי שיווק ומכירות, כיום המגמה פוגעת ישירות בליבת הניהול והפיתוח.
במקביל, חברות מקומיות ממשיכות להעביר פעילות מו"פ למזרח אירופה ולארה"ב. המניע המרכזי למגמה הוא הלחץ הכלכלי שיוצר שער הדולר הנמוך (השקל החזק): מאחר שהחברות מנהלות תקציבים דולריים אך משלמות שכר בשקלים, התחזקות המטבע המקומי מייקרת דרמטית את עלויות ההעסקה בארץ ומגבירה את הכדאיות הכלכלית שבהעתקת הפעילות לחו"ל. בסך הכל, מספר עובדי המו"פ בארץ הצטמצם בכ-3,500 איש, וחלקם היחסי מתוך כלל עובדי הענף ירד מ-51% ל-49% – ירידה המיוחסת בחלקה גם לכניסתם של כלי בינה מלאכותית (AI) המייעלים ומאיצים את עבודת הפיתוח. הנתונים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי עוד בחודשי הקיץ של 2024 זינק מספר היוצאים לרילוקיישן ארוך טווח ב-14%, בהמשך לקפיצה של 42% שנרשמה בקיץ 2023.
"קשה לשנות מומנטום"
הנתונים המבניים הללו מתפרסמים כאשר ענף הטכנולוגיה חווה טלטלה עמוקה בשטח. בניגוד לגלי הקיצוצים הממוקדים של השנים האחרונות, הפעם מדובר בצונאמי רוחבי שמאלץ חברות רבות לקצץ כדי לשרוד. "אני לא חושש לתעשייה, אבל אני חושש לעובדים", מזהיר המשקיע אורן זאב, מהפעילים הבולטים בענף. "יהיה גל הדף משמעותי מאוד לעובדים ואני באמת לא יודע לאן זה יוביל". גם אבי אייל, שותף מנהל בקרן אנטרה קפיטל, שותף לדאגה: "אנחנו נכנסים למצב שהשוק לא הולך לקראתנו. מאוד קשה לשנות את המומנטום, אלו כוחות השוק. גל הפיטורים פה, והוא כבר התחיל".
ההכרזות על הקיצוצים, שהחלו כטפטוף בחברות רב-לאומיות המפעילות מרכזי פיתוח בארץ, הפכו בשבועות האחרונים לשריפה בשוק המקומי. חברת מטא (Meta) הודיעה על פיטורי כ-8,000 עובדים בעולם, בהם עשרות בישראל; מיקרוסופט (Microsoft) השיקה תוכנית פרישה מרצון ופיטורים בהיקף של כ-7% מכוח האדם; סנאפ (Snap) קיצצה 16% מעובדיה בעולם (כ-1,000 איש); וחברות הפינטק האמריקאיות פייפאל (PayPal) ואינטואיט (Intuit) פיטרו עשרות עובדים בארץ. במקביל, ענקיות אמריקאיות כמו זומאינפו (ZoomInfo) ושאטרפליי (Shutterfly) סגרו לחלוטין את מרכזי הפיתוח שלהן בישראל ופיטרו מאות בני אדם.
הגל לא פסח על חברות המוגדרות "על טהרת הכחול-לבן": וויקס (Wix) הודיעה על קיצוץ של 20% מכוח האדם שלה – כ-1,000 עובדים, מתוכם 900 בישראל; חברת הווידיאו לייטריקס (Lightricks) פיטרה עשרות עובדים; פלטפורמת המדיה מינט מדיה (Minute Media) קיצצה 12% מעובדיה (60 מתוכם בישראל); וטאבולה (Taboola) פיטרה כ-100 עובדים.
הקיצוצים חודרים גם לתחומים שנחשבו חסינים לחלוטין: כוכבת הפינטק ראפיד (Rapyd) דיווחה על פיטורי מאות עובדים בישראל; חברת ה-AI הבולטת AI21 חיסלה את פעילות פיתוח מודלי השפה שלה ופיטרה 60% מעובדיה; אמדוקס (Amdocs), מעמודי התווך של הענף, מקצצת 10% מכוח האדם (מאות עובדים בישראל); וענקית הסייבר סנטינל וואן (SentinelOne) ביצעה קיצוץ רוחבי של 10%, במסגרתו פוטרו כ-70 עובדים בארץ. לרשימה הצטרפו גם חברות כמו פיירבולט (Firebolt), אקסוניוס (Axonius) ונאייקס (Nayax), שפיטרו עשרות עובדים כל אחת.
איפה הממשלה?
הנרטיב שמאחורי המהלכים הללו אחיד: החברות מדווחות על השקעות עתק בתשתיות ובצוותי בינה מלאכותית, ומנסות לאזן את העלויות הגואות באמצעות פיטורים בפעילויות מסורתיות. חברות רבות מודות כי כניסת ה-AI לשימוש מבצעי מאפשרת לצוותים הקיימים לפעול ביעילות גבוהה יותר, ומייתרת כוח אדם פיתוחי רב.
מעבר לכך, מסתתר פחד מהותי מהשפעת ה-AI על המודלים העסקיים המסורתיים: חברות כמו וויקס מגלות שהבינה המלאכותית מייתרת חלק מכלי בניית האתרים שפיתחו, וחברות דוגמת פייבר (Fiverr) מתמודדות עם פגיעה בביקוש לפרילנסרים. התוצאה היא הסטת תקציבים חדה לפיתוחים תחרותיים, לצד קיצוץ אגרסיבי בהוצאות השכר הקיימות, לעיתים תחת לחץ כבד של משקיעים הדורשים להציג רווחיות, חלוקת דיבידנדים או רכישה עצמית של מניות (Buyback).
"ברור שיש חברות שה-AI פוגע בהן, כמו וויקס או פייבר, וזה החשש של השוק", אומר אורן זאב. "אבל להרבה חברות אחרות זו הזדמנות לעשות דברים בצורה יעילה בהרבה. בגדול ה-AI מסייע לחברות טכנולוגיה, אם כי יש חברות שנפגעות קשות. הייתה לי חברה שהייתה שווה 12-13 מיליארד דולר והיום היא לא שווה כלום בגלל ה-AI. מצד שני, 30 שנה אני משקיע ולא ראיתי שוק מטורף כזה, ולכן אני אופטימי לגבי התעשייה לטווח הארוך".
למרות שההייטק נושא את המשק הישראלי כולו על כתפיו, הממשלה טרם הציגה תוכנית התערבות או מענה למשבר. לטענת אבי אייל, יש לטפל בדחיפות בהשלכות המטבע: "להערכתי, אם המגמה תימשך, שער הדולר עלול לרדת לרמה של 2.5 שקלים, ואין כרגע כלי שיעצור את זה. הממשלה חייבת לפעול: הורדת הריבית ברבע אחוז אינה מספקת, נדרשת הורדה של אחוז שלם כדי להחליש את השקל. בנוסף, יש לעודד משקיעים באמצעות הטבות מס ייעודיות, בדומה לתוכנית QSBS בארה"ב, כדי לתמרץ הקמת חברות חדשות בתחומי הדיפנס-טק והטכנולוגיה".
האקזיטים של 2025
הנתונים הקשים מהשטח מתנגשים חזיתית עם הנתונים הרשמיים של שנת 2025 המופיעים בדוח. לפי רשות החדשנות, השנה החולפת התאפיינה בצמיחה משמעותית, עם עלייה של 8.2% בתוצר הענפי שהגיע ל-352 מיליארד שקל, זינוק של 30% בגיוסי ההון, ויצוא הייטק שהגיע לשיא של 85 מיליארד דולר (58% מכלל היצוא הלאומי). האקזיטים בענף הגיעו בשנה שעברה לשווי של 84 מיליארד דולר, וגיוסי ההון עמדו על כמעט 15 מיליארד דולר. גם נתוני הרבעון הראשון של 2026 מראים כי למרות המצב הביטחוני, זרמו לענף גיוסים בהיקף של כ-3.36 מיליארד דולר.
ישראל אף שמרה ב-2025 על מעמדה כמרכז הטכנולוגי (האב) הרביעי בגודלו בעולם בגיוסי הון, והראשון מחוץ לארה"ב, כאשר מספר החברות הרב-לאומיות הפעילות בארץ צמח ל-511.
"ההייטק הישראלי נמצא בצומת דרכים", מסכם מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. "מצד אחד, ישראל ממשיכה לייצר חברות פורצות דרך, למשוך השקעות ולהוביל בחזית הטכנולוגיה העולמית. מצד שני, חלק מהפעילות, מהעובדים ומהכסף זז החוצה מישראל. זו אולי לא מגמה שמרגישים ביום אחד, אבל לאורך זמן היא עלולה לשחוק את היתרון היחסי שעליו נבנתה אומת הסטארט-אפ".
