קוביה הונגרית: לא סתם גמר ליגת האלופות נערך בבודפשט. זה לא היה משחק כדורגל, אלא ניסיון של קבוצה אחת לסובב איכשהו את השורות באתגר המחשבתי המסובך שהכינו לה. וזה לא שפ.ס.ז' היא אחד מהילדים המעצבנים האלה, בני שש ממיאנמר או משהו כזה, שהופכים ויראליים כשהם פותרים את הקוביה בחמש שניות. היא הייתה זקוקה ל-120 דקות וכמה פנדלים מוצלחים כדי להרים את הידיים באושר. אליפות אירופה שנייה ברציפות לקבוצה הטובה ביותר ביבשת, פריז סן-ז'רמן, אחרי 3:4 מהנקודה הלבנה על ארסנל (1:1 בתום ההארכה).
אליאס: בונקר, אוטובוס ברחבה, כדורגל הגנתי. נו, אילו עוד מילים מתקשרות לזה? פצצת שיעמום, חצי מגרש להשכרה.
אני יודע, ארסנל!
היה כמעט ברור שכך יוכרע גמר הצ'מפיונס, בבעיטות מ-11 מטרים אחרי תיקו מפרך עבור שני הצדדים והקהל. לא היה מפתיע אם זה היה קורה אחרי 0:0, אבל לפחות קיבלנו שערים לפני כן. הווינר הגדול של ארסנל, קאי האברץ, החמיץ את רוב העונה בגלל פציעה בברך, אבל בשלבי הנוקאאוט הבקיע שערים קריטיים נגד לברקוזן וספורטינג ליסבון, ובליגה את הגול במשחק מול ברנלי שבסופו של דבר התברר כשער האליפות. הוא גם זה שנתן לצ'לסי את גביע האלופות ב-2021 עם הכיבוש היחיד בגמר מול מנצ'סטר סיטי. הפעם הוא ניצל רשלנות בהגנת פ.ס.ז' בדקה השישית, ודהר לרחבה לפני שהכניע את מאטביי סאפונוב מזווית קשה.
זה היה התסריט החלומי עבור ארסנל והסיוט של פ.ס.ז' – יתרון מוקדם לקבוצת ההגנה הטובה בעולם, ששמחה מאותה נקודה ואילך להתעסק בשמירה על התוצאה. הצרפתים שיחקו לידיים שלה עם הגבהות חסרות טעם לרחבה, ורק כאשר ביצעו מהלך מהיר וחד של דאבל-פס מצאו את השוויון, כשחביצ'ה קבראצחליה הוכשל ברחבה ועוסמאן דמבלה השווה בפנדל (65). 45 שערים ב-17 משחקים, שווה לשיא האלופות של ברצלונה משנת 2000 (הספרדים עשו את זה במשחק אחד פחות).
שולה המוקשים: להגיד שארסנל שיחקה כדורגל מעט זהיר זה כמו לומר שצוותי השיפוט מעט דופקים אותנו באירוויזיון. זה היה יפהפה בדרכו – קווים מסודרים של הגנה, התנפלות של שחקנים בגושים קטנים על שחקן פ.ס.ז' שמחזיק בכדור, ורגעים (מעטים מאוד) של לחץ גבוה חכם שהוביל לחטיפות וחצאי הזדמנויות.
לואיס אנריקה היה צריך למצוא את הדרך לעבור את מסלול המכשולים הזה עם עוד גביע ביד. קשה לומר שהוא עשה זאת במאה אחוז, אבל ארסנל החלה להיחלש כשהשחקנים שלה הפכו תשושים מההתגוננות האינסופית שגמרה להם את האוויר. החילופים של מיקל ארטטה פגעו בהיערכות הטקטית, השחקנים שלו לא איימו על השער מהדקה ה-46 והלאה, בעוד מאמן פ.ס.ז' היה סבלני יותר ושמר את רוב השינויים להארכה כדי להגביר את הלחץ.
פוקר: לואיס אנריקה החליף רק קלף אחד ביד המנצחת מהשנה שעברה, וכנראה שגם היה מעדיף שלא לעשות את זה. 10 מ-11 השחקנים שהביסו את אינטר בגמר הקודם פתחו גם אתמול, כשהשינוי היחיד היה סאפונוב במקום ג'יג'ו דונארומה שעבר למנצ'סטר סיטי. לא הייתה לו סיבה לבלף ולנסות להפתיע – יתרון האיכות היה שלו, וארסנל הייתה אמורה להזיע בניסיון להרכיב קומבינציה עדיפה.
סאפונוב יצא בתור השוער המנצח מדו-קרב הפנדלים, אבל דויד ראיה מארסנל עצר יותר ממנו – 0:1. הבעיה של התותחנים הייתה שההדיפה לכדור של נונו מנדש הייתה ההחמצה היחידה של פ.ס.ז', בעוד אברצ'י אזה וגבריאל שלחו כדורים מחוץ למסגרת.
מונופול: אפשר לנסות ולדמיין מה היה קורה אם ארסנל הייתה מוותרת על מה שעבד לה העונה (ולא הייתה סיבה לכך) ומנסה לשחק כדורגל. נותנת לבוקאיו סאקה לפרוץ באגף, מאפשרת לדקלן רייס הנהדר לעמוד גבוה יותר במגרש. אבל בשתי השורות התחתונות – א. גם אם הכדורגל היה מכוער למדי, היא שברה את בצורת האליפויות והייתה קרובה מאוד לזכייה ראשונה בתולדותיה בצ'מפיונס. ב. אם היא הייתה מנסה לשחק כמו פ.ס.ז', הצרפתים עדיין היו זוכים.
לואיס אנריקה השתלט על אירופה עם גביע הצ'מפיונס השלישי שלו. כובש השער ומחזיק כדור הזהב המכהן, דמבלה, רחוק מלהיות השחקן הטוב והחשוב ביותר של הקבוצה במשחקים רבים. יש לה אמצע מעולה, מגינים נפלאים, דזירה דואה וקבראצחליה בעונה הטובה בקריירה שלו בשני הצדדים. גם אם היא מתאימה את עצמה לצרכים, כמו הדגש ההגנתי בגומלין חצי הגמר במינכן, היא תמיד משחקת כדי לנצח, וכדי לעשות את זה יפה. מהבחינה הזו, טוב שהיא הייתה המנצחת הגדולה בבודפשט. הנפה של ארסנל עוד הייתה עלולה לתת רעיונות מסוכנים לכמה מאמנים במונדיאל.
הפעם האחרונה שבה גמר ליגת האלופות הוכרע בפנדלים הייתה לפני עשר שנים, כשריאל ניצחה את אתלטיקו בדרבי של מדריד. פ.ס.ז' הייתה אז בשלבים מוקדמים של הרכבת הסגל הנוצץ, ונשענה באותם ימים על זלאטן איברהימוביץ'. זה הספיק אז להדחה מול מנצ'סטר סיטי ברבע הגמר. השחקן היחיד ששרד בסגל מאז ועד היום הוא מרקיניוס, שעוד היה בצל של שני בלמים ברזילאיים אחרים מנוסים יותר ממנו, תיאגו סילבה ודויד לואיז. עכשיו הוא הקפטן. הוא זה שיודע טוב מכל אחד אחר להסביר את השינוי שחל במועדון. שחקנים נהדרים, אבל לא גלקטיקוס. מאמן מתאים, ולא רק כזה שעושה רושם זוהר. קבוצת כדורגל אמיתית, שיכולה להמשיך לשלוט באירופה בשנים הבאות, ולא אוסף של שמות.
