בעקבות דחיית העתירות נגד מינויו, ייכנס היום אלוף רומן גופמן, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, לתפקיד ראש המוסד. ולמרות חוסר הניסיון שלו במערכות מודיעין, הוא יצטרך להתחיל בעשייה מיידית, כשעל שולחנו לא מעט משימות בוערות ובראשן המשמעותית מכולן - למנוע מאיראן להגיע לפצצה גרעינית.
מה שישפיע מעל לכל על אופן פעילות המוסד בנושא יהיה הסכם אם ייחתם בין וושינגטון לטהרן. הסכם כזה יכול להציב הגבלות על פעילות ישראלית הן באיראן והן בלבנון לאחר שבשנים האחרונות הייתה לה יד חופשית. נקודת המוצא היא שגם תחת הסכם איראן תמשיך לחתור בחשאיות לייצר נשק גרעיני וטילי קרקע-קרקע ולחמש את הפרוקסי שלה באזור. הסכם שיסיר ממנה סנקציות עשוי לסייע לה להזרים סכומים גדולים לחיזבאללה, לחות'ים, לג'יאהד אסלאמי ולחמאס.
גם נושא הפח"ע יעמוד על סדר היום במקום גבוה במוסד של גופמן. מתחילת ההסלמה מול איראן יש מספר התרעות ונסיונות פיגוע חסרי תקדים, שלפי ההערכות רק יוסיף לעלות.
גופמן מגיע למוסד ללא ניסיון במערכות מודיעין ויצטרך ללמוד את המערכת ולהוכיח שהוא ראוי להוביל את המערכת במקומו של דדי ברנע, שטקס הפרידה ממנו התקיים אמש. הוא יצטרך לנסות ולבלום זעזועים בארגון ולמנוע פרישות של בכירים. כבר עם ההודעה על מינויו הודיע ראש אגף תבל, ד', שיעזוב וההערכה במוסד היא שיהיו פרישות נוספות.
אתמול דחה בג"ץ את העתירות נגד מינויו של גופמן. השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין דחו את העתירות, ואילו השופטת דפנה ברק-ארז סברה בדעת מיעוט כי יש להמשיך בתהליך הבדיקה של שאלות שנותרו פתוחות ולהוציא צו על תנאי וצו ביניים, מבלי לקבוע דבר לחובתו של גופמן.
דעת הרוב קיבלה את עמדת ועדת גרוניס לפיה לא נפל פגם בטוהר המידות של גופמן במידה שמצדיקה את פסילת המינוי, ודחו את עמדת המיעוט של יו"ר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס. העדויות שהכשירו את גופמן הן של תא"ל ג', רח"ט ההפעלה באמ"ן, ושל אל"מ ג', מפקד המחב"ם. מטעם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שעמדתה נדחתה פה אחד על ידי בית המשפט, נמסר לאחר ההחלטה: "הייעוץ המשפטי לממשלה בחן את קביעתו של הנשיא בדימוס גרוניס בעניין המינוי ואת הראיות בתיק באופן מקצועי, וגיבש עמדה שמשקפת את האמת המקצועית שלו על בסיס התשתית העובדתית. עמדתנו נדחתה על ידי בית המשפט, ולמותר לציין שאנו מכבדים את פסיקת בית המשפט. הייעוץ המשפטי לממשלה והיועצת המשפטית לממשלה באופן אישי יסייעו ככל הנדרש והניתן לאלוף גופמן בביצוע תפקידו החשוב כראש המוסד".
פסק הדין העיקרי נכתב על ידי השופט גרוסקופף, שקבע כי התנהלותו של גופמן בקשר לפרשת הנער שהופעל אורי אלמקייס אינה כזו המטילה בו דופי ערכי, בוודאי לא כזה העשוי לפסול אותו מלשמש כראש המוסד. הוא הוסיף כי אין חולק שנפלו כשלים בהתנהלותו של האלוף גופמן בקשר לפרשת אלמקייס, ובשל כך אף ננקט נגדו בשעתו צעד משמעתי ואולם כשלים אלה אינם נוגעים לעניינים של טוהר המידות. השופטת ברק-ארז סברה בדעת מיעוט כי יש להמשיך בבירור העתירה ולא לדחותה בשלב זה. היא הצטרפה לעיקרי חוות דעתו של השופט גרוסקופף במישור העקרוני, אך סברה כי הפגמים שעליהם הצביע אף הוא בעבודת הוועדה, ובפרט בדעת הרוב בה, אינם מאפשרים לסיים את הבירור בשלב זה. ברק-ארז הדגישה כי אין בסיס להטלת דופי באלוף גופמן על סמך החומרים הקיימים, אך סברה כי זהו מקרה שמחייב "התרת ספקות" בשם האינטרס הציבורי, כמו גם מנקודת מבטו של גופמן עצמו.
