לאופולד טרפר המנוח, יהודי יוצא פולין, הקים במלחמת העולם השנייה ברחבי צרפת ובלגיה את רשת הריגול הקומוניסטית האנטי-נאצית הגדולה והיעילה ביותר, "תזמורת אדומה". הרשת העבירה לשליט ברית-המועצות יוסף סטלין מידע מוקדם על המועד המדויק של הפלישה המתוכננת של צבאות היטלר לארצו, ביוני 1941. בסרט על חייו, המורכב מקטעי ראיונות מהעבר שרובם לא שודרו ומוקרן בפסטיבל דוקאביב בסינמטק תל-אביב, נשאל טרפר מדוע סטלין לא התייחס ברצינות לאזהרתו האמינה אלא העדיף להתעלם ממנה. "הייתה לו קונספציה", עונה טרפר, "והוא דבק בה".
לסטלין הייתה קונספציה ולפיה גרמניה הנאצית לא תפר את הסכם הדמים עם רוסיה הסובייטית כי לא כדאי לה. היא הרי מרוויחה ממנו. בפועל קרה ההפך: היטלר והגנרלים שלו ראו את ראשי מערכת הביטחון הסובייטית (אלה שנותרו אחרי מסע הטיהורים, החיסולים והגירושים לסיביר של מפקדי הצבא האדום הבכירים ביותר) נרדמים בשמירה ומזניחים את הגבול, וניצלו את החולשה כדי להגשים את חלום הדורות הגרמני לכבוש את מוסקבה. הם פתחו במתקפה צבאית רב-חזיתית על ברית-המועצות תוך רמיסה גמורה של ההסכם עמה. להפתעתם, הם תפסו את הרוסים בהפתעה.
גם לממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו הייתה קונספציה ולפיה הזרמת מאות מיליוני דולרים מקטאר לרצועת עזה בשליטת חמאס תרכך את הארגון, תבטל את קנאותו ותגרום לו להפנות את מאמציו מטרור נגד ישראל לטיפול במצוקת התושבים הנתונים למרותו. בכפוף לאותה קונספציה התפשט במערכת הביטחון זלזול באותות אזהרה חמורים שכן נקלטו מעזה, מסוכנים מיום ליום. וגם כאן קרה במציאות ההפך: דווקא השיפור הקל ברמת החיים ברצועה בשל כניסת הכסף הקטארי דחף את צמרת חמאס לזירוז הפלישה הרצחנית לישראל, כדי למנוע בכך את סכנת ה"התברגנות" של התושבים ודעיכת הלהט הטרוריסטי בקרבם.
אלא שעל חורבותיה של קונספציית "שקט תמורת כסף" הארורה צמחה בשנתיים שחלפו קונספציה אחרת, מופרכת לא פחות. תמציתה: הדרך היחידה להביא ניצחון מוחלט בחזיתות עזה ולבנון (וסוריה גם) היא לכבוש עוד ועוד שטחים ולהפציץ עד היסוד, עד שיטוח גמור, שכונות מגורים שלמות שבהן נמצאו בעבר בכירי הטרוריסטים, ובכך להכריח את האויב להיכנע. שהרי לערבים “הכי כואב אובדן שטחים ומגורים”, כדברי ההסבר המלומדים של שר הביטחון ישראל כ”ץ. ארגוני הטרור יתפרקו מנשקם ויסכמו להיכנע, אומרת אותה הקונספציה, רק כשישראל תחריב בגלי הפצצות שכונות בהן מתגוררת (גם) אוכלוסייה אזרחית ותבסס את שליטתה הצבאית מעבר ל”קווים צהובים” שצוירו על מפות הפסקות האש.
התוצאה המעשית של מסע ההפצצות והכיבושים החדש שכבר כמעט יצא לפועל – ונעצר אתמול בלחצו של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ – הייתה שוב הפוכה מהקונספציה. ההיסטוריה הקרובה והרחוקה מלמדת שהפצצות מרבד על שכונות מגורים וכיבוש שטחים מעבר לגבול לא מבהילים ולא יבהילו ארגוני טרור מסוג חמאס וחיזבאללה. בסביבת ההרס החדשה – קל וחומר בתוספת כיבוש – הם ירגישו כמו כרישים בים. סביר מאוד שאף יזכו מחדש בשיתוף פעולה של אוכלוסייה המקומית, כאשר יוכלו להציג את עצמם כמגיני המולדת המותקפת ויעמיקו את אחיזתם בתודעת הציבור.
החלפת קונספציה אסטרטגית שגויה אחת בשגויה אחרת לא מסוגלת להביא את השקט הגואל לגבולותינו. היא עשויה דווקא לעלות את יוקרתם ועוצמתם של ארגוני הטרור האיסלאמיים ולהקשות מאוד על התקדמות להסדר מדיני-ביטחוני.
אז למה לבחור בה? לא רק מפני שזה ההרגל המושרש מימים ימימה של מערכת הביטחון, אלא גם מפני שמפגיני כוח מסוג זה עשויים לסלול את דרכה של ממשלת הקונספציות המוטעות לניצחון בבחירות הקרובות. ותודה גדולה לנשיא טראמפ שלא איפשר לה הפעם למכור לנו אשליות חדשות.
