כיצד מחזקים את שירותי הבריאות בדרום, מה נדרש כדי להוביל את יישובי הנגב המערבי מתהליך השיקום לתהליך צמיחה ואילו השקעות ותשתיות יבטיחו עתיד כלכלי חזק יותר לפריפריה? אלו היו חלק מהסוגיות שנדונו אתמול בוועידת “2026: מחזית לצמיחה”, בהשתתפות בכירים ממערכת הבריאות, השלטון המקומי, מנהלת תקומה והמגזר העסקי. את הוועידה הנחתה אלכסנדרה לוקש.
פתח אותה הנשיא יצחק הרצוג, שאמר כי “האתגר שמאיים עלינו יותר מכל הוא הכרסום בתחושת היחד הישראלית. אם החזית בתוכנו, היא מחרבת אותנו”. בפאנל הבריאות שנערך בוועידה, ביקשו בכירי מערכת הבריאות בדרום להסתכל מעבר להרס הפיזי שנגרם בעקבות פגיעת הטיל בבית החולים סורוקה. ד”ר צחי סלוצקי, סגן מנהל בית החולים סורוקה ויו”ר האיגוד לרפואה דחופה, הזכיר בפאנל כי סורוקה משרת כמיליון תושבים ומשמש מרכז רפואי שלישוני ומרכז טראומה עבור הנגב. “בעיניי, הקושי המשמעותי הוא כוח האדם”, אמר פרופ’ נחמן אש, לשעבר מנכ”ל משרד הבריאות וכיום יו”ר עמותת בית החולים רעות.
לדבריו, הבעיה מתחילה כבר בשלב ההכשרה: “אנחנו לא מכשירים מספיק, זה נכון גם לרופאים. אנחנו יודעים שרוב הרופאים היום מגיעים מחו”ל בכלל. צריך להגדיל מאוד את מסת ההכשרות במדינת ישראל”. ד”ר חגי פרנקל, מנהל המרכז הרפואי ברזילי, הציג את אותה בעיה מזווית של בית חולים בדרום שמנסה למשוך אליו כוח אדם איכותי. “האתגר הכי משמעותי שלנו הוא להביא אנשים טובים, וקודם כל להביא את הרופאים הטובים אלינו. אני עובד בזה יום ולילה וזה ממש, ממש לא פשוט”. בפאנל שעסק במשק הישראלי ביום שאחרי המלחמה, התייחס ניסן לוי, מנכ”ל נמל אשדוד, לחשיבות הפעלת הנמל גם תחת אש. “בתחילת חרבות ברזל עפו לעובדים טילים מעל הראש. כשאתה במנוף ב-70 מטר גובה, אין לך סיכוי בעולם לרדת ולתפוס מחסה בשום מקום, אתה פשוט נשאר, אומר הרבה תהילים ומקווה לנס. וזה מה שהיה. עובדים המשיכו כי הם הבינו את המשמעות. אין לנו יכולת לעצור לרגע”. דינה בן טל גננסיה, מנכ”לית אל על לשעבר, סיפרה על רגע דרמטי שהיא זוכרת מתחילת המלחמה. “ביום הראשון לקחו כמעט את כל הטייסים - 80% מטייסי חברת התעופה שירתו בצה”ל. אני שמחה על ה-20% שהיו באזרחות ואני עוד יותר שמחה על הנשים הטייסות המדהימות שיש היום. אז את מוצאת עצמך מתקשרת למפקד חיל האוויר דאז תומר בר ומתחילה לעשות איתו מו"מ”.
גיורא בר-דעה, יו”ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית ספיר ומנכ”ל קבוצת שטראוס לשעבר, הבהיר מה צריך לעשות כדי להפוך את הפריפריה למנוע צמיחה של המשק. “קודם כל אני מציע לא להסתכל על אנשי הפריפריה כמסכנים וככאלה שצריכים רחמים. אנשים בחרו לחיות פה וגם שילמו על כך מחיר גם באיכות חיים וגם בדם. אני חושב שצריך להסתכל על הפריפריה כמקום שצריך להשקיע בו ולא לרחם עליו”. עינבל משש, מנכ״לית שירות התעסוקה, התייחסה לאתגרי התעסוקה בפריפריה. “הייטק וטכנולוגיה - צריך לקדם את תושבי האזור למקומות הללו ולכן חשוב להשקיע גם בהכשרות וגם בפתיחת עסקים וכמובן עבודה רב מגזרית משותפת”. בפאנל שעסק בתקומת הדרום כמבחן לאומי אותו הנחה ד”ר מוטי גיגי מרצה בכיר במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר, אמרה מיכל עוזיהו, ראשת המועצה האזורית אשכול: “70% מהטבח קרה בבית שלנו, איבדנו הרבה מאוד תושבות ותושבים, ודווקא בגלל זה מתחילים מההבנה שיש לנו פה שליחות ואחריות. מה שקורה אצלנו יהיה מודל להרבה מקומות אחרים בהמשך”.
ניר בודנשטיין, ראש התוכנית לכלכלה ושמאות מקרקעין במכללה האקדמית ספיר, אמר: “אני חושב שזה מעולה שאנחנו מקדמים פה התחדשות עירונית, אבל אנחנו כולנו צריכים לשים לב שיש פה איזושהי בעיה. תמ”א 35 שמייעדת את האזור הזה למרקם כפרי. יש פה איזושהי תקרת זכוכית שלא מאפשרת לנו לבנות או לגרום לאזור הזה לצמוח כמו שאנחנו רוצים”.
"המשטרה צריכה לקחת את עצמה בידיים"
יירוס זלקה, אחותו של ימנו זלקה, שנרצח לפני כחודש וחצי בפתח תקווה, השתתפה בפאנל שעסק בגל האלימות בחברה הישראלית. יירוס ביקרה קשות את הפרקליטות. לדבריה, "בפרקליטות אמרו לי 'לא, הם (הנאשמים) באו להסתובב בפארק' - זה לצחוק לי בפרצוף. אנו לא משפחה חלשה, אנו ישראלים. אנו חצופים כשצריך, ויודעים טוב מאוד מה מגיע לנו כאזרחים כי התחנכנו פה". בהמשך אמרה למנחת הפאנל אילנה קוריאל: "אם אני מדברת על הסיפור של אחי, אני קולטת ומבינה שאנו כחברה ישראלית בנקודה אחרת. זה כבר לא משנה להגיד שאתה ערבי או אתיופי, אנו לא שם. אנו גאים בזה שהוא היה אתיופי. אנו כחברה אנו כבר לא בשיח המפלג הזה - כולנו ביחד". יירוס הגדירה את התנהלות המשטרה כ"מחדל" והוסיפה: "המשטרה צריכה לקחת את עצמה בידיים ולא להגיד 'אין מספיק שוטרים ואין לי, זה הקורונה וזה וזה'. היא צריכה להגיד 'יש פה בעיה, הייתה פה טעות, אז איך אני פותרת אותה שלא תקרה עוד פעם?' אפשר להציל את הנער הבא, אבל אני כרגע מרגישה שהמערכות לא שם וזה כואב". בפאנל השתתפו גם סלימן אלעמור, מנכ"ל משותף באג'יק, מכון הנגב; ניצב (דימ') סיגל בר צבי, מומחית לביטחון פנים וניהול מצבי חירום; עו"ד הדס גבריאל-זני, ממונה ארצי תחום נפגעי עבירות המתה בסיוע המשפטי. | כתבה: אילנה קוריאל
האתגר הישראלי: "רחפנים שיתקפו רחפנים"
בזמן שרוב הישראלים נחשפים למערכות הביטחוניות של המדינה בעיקר דרך כותרות על יירוטים, תקיפות או מבצעים חשאיים, מאחורי הקלעים מתנהלת בשנים האחרונות מהפכה טכנולוגית עצומה. בפאנל בנושא סייבר, ביטחון והגנה התכנסו שלושה מהאנשים שמעצבים בפועל את שדה הקרב העתידי של ישראל: סמנכ"ל טכנולוגיות ומו"פ של התעשייה האווירית, איתן אשל, סמנכ"ל בכיר למו"פ וטכנולוגיות באלביט, שוקי יהודה, וסמנכ"ל בכיר למחקר ופיתוח תוכנה, סייבר ובינה מלאכותית ברפאל, אלעד שטרית. שטרית הודה כי רחפנים הם אחד האתגרים הכואבים ביותר כיום עבור מערכת הביטחון. "ברפאל הקמנו מחלקה שעוסקת אך ורק באיום הרחפנים", סיפר. לדבריו, החברה עובדת כיום על שורת פתרונות מהירים, בהם גם פרויקט בשם "עין צייד". "זה בעצם רחפן תוקף שיתקוף רחפנים", אמר. "אני מאוד מקווה שבחודשים הקרובים נראה פתרון משמעותי לדבר הזה" | כתב: טל שחף
"חזרנו להיות עוגן מרכזי בעוטף"
נשיא המכללה האקדמית ספיר, פרופ׳ ניר קידר, אמר בפתח ועידת "2026: מחזית לצמיחה" של ynet ו"ידיעות אחרונות", שהתקיימה במכללה ובשיתוף איתה, כי "אם הייתם מגיעים לכאן לפני שלוש שנים, הייתם רואים תמונה אחרת לגמרי, של מוות, הרג, אסון וחטופים. נאמר לנו הרבה מאוד פעמים שיש סכנה שהממלכה לא תשרוד. ואני אמרתי, לא רק שנצליח לשרוד - אנחנו נחזור להיות עוגן מרכזי של העוטף. לא רק המעסיק הכי גדול באזור והמכללה הציבורית הגדולה - אלא באמת מנוע צמיחה, ואנחנו נעזור ונבנה טוב יותר את המקום הזה".
פרופ' קידר אמר כי מהוועידה צריכה לצאת אמירה חשובה לחברה הישראלית, והיא שאם יש משהו שברור אחרי המלחמה הזו - הוא שמחברה שסועה וקרועה אנו חייבים כחברה ישראלית לצאת למקום טוב יותר. "אנחנו לא רק צריכים לצאת מזה - אנחנו יכולים", הדגיש. "לאקדמיה יש תפקיד חשוב מאוד בצמיחה ובבנייה מחדש של החברה הישראלית". בדבריו הציג פרופ' קידר חזון שלפיו המכללה האקדמית ספיר תשמש כמנוע צמיחה וכעוגן מרכזי לשיקום עוטף עזה והנגב המערבי, תוך התאמת התוכניות האקדמיות לצורכי האזור בשיתוף הרשויות המקומיות | כתבה: דנה יופה
"ההייטק לא ישרוד בלי הדרום"
בצל אחת התקופות הקשות והמטלטלות שידעה מדינת ישראל, דווקא בנגב המערבי מנסים להסתכל קדימה. בפאנל שעסק בטכנולוגיה, חדשנות ועתיד, דיברו בכירות מעולמות האקדמיה: הילה חדד חמלניק, מנכ"לית משרד המדע, הטכנולוגיות והחדשנות לשעבר; יאנה וולדמן, מנכ"לית PhenoRoot; אורנה הוזמן בכור, מנכ"לית משרדי ממשלה לשעבר; ד"ר גייל גלבוע פרידמן, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיה במכללה האקדמית ספיר.
בין הדוברים עלו שוב ושוב אותם מושגים: בינה מלאכותית, הון אנושי, פיזיקה, חלל והייטק. אבל מאחורי כל אלה עמדה שאלה אחת מרכזית: האם דווקא הדרום יכול להפוך למנוע הצמיחה הבא של ישראל. ד"ר גלבוע פרידמן, מומחית לבינה מלאכותית, אמרה כי הקמת הפקולטה החדשה אינה רק מהלך אקדמי אלא חלק מחזון אזורי רחב יותר. אחת האמירות הבולטות בפאנל הייתה הטענה כי הדרום אינו זקוק לרחמים או ל"עזרה מהמרכז", אלא להפך. "ההייטק צריך אותנו", אמרה גלבוע פרידמן. "הוא נאבק על הקיום שלו בשרשרת ערך גלובלית של הבינה המלאכותית. היום הייטק צריך תשתיות ושטחים וכוח אדם - דברים שיש לנו" | כתב: טל שחף
"צריך לבזר את רשת החשמל"
מציאות הלחימה הממושכת מאז 7 באוקטובר 2023, ובפרט העימותים הישירים מול איראן במסגרת מערכות "עם לביא" ו"שאגת הארי", הציבו את תשתיות האנרגיה של ישראל - מאסדות הגז, דרך בז"ן ועד תחנות הכוח - תחת איום טילים ישיר. בעוד שחלק מהתשתיות הללו ספגו פגיעות, תחום האנרגיה הסולארית חווה דווקא פריחה משמעותית. יוני חנציס, מנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת "דוראל", הסביר בוועידה כיצד הפך הביזור האנרגטי מסוגיה סביבתית לצורך אסטרטגי קריטי, ומהם החסמים שעדיין מונעים מישראל לממש את פוטנציאל העצמאות האנרגטית שלה. בתגובה לשאלה על הפריחה של התחום בצל האיומים, הבהיר חנציס כי תרחיש הייחוס של מדינת ישראל ברור: אם האויב יחליט לפגוע, הכל שאלה של כמות טילים מול אחוזי יירוט. במצב זה, תחנות כוח, תחמ"שים ואסדות גז נמצאים בסיכון גבוה מכיוון שהם מרוכזים במרחב. "תחנה שמייצרת אלף מגה וואט יושבת על עשרות דונמים", אמר. לכן, לדבריו, הפתרון המהיר, היעיל כלכלית וההכרחי מבחינה ביטחונית ואסטרטגית הוא לבזר את רשת החשמל | כתבה: סיון חילאי
