המחאה החרדית המתגברת נגד מעצר העריקים מחזקת תופעה תרבותית מעניינת: היכולת של אוכלוסייה בדלנית ושמרנית להשתמש במיומנות דווקא בטלוויזיה, ואפילו לא במטרה להתחבב על המיינסטרים אלא להיפך – כדי להמחיש לכלל הציבור את המחיר הכבד של המשך העימות. מדוברים רהוטים (וחסרי בושה) באולפנים ועד סאונד-בייטס חריפים (וממש חסרי בושה) בשטח, המיליטנטיות החרדית נמצאת בשיא פריחתה התקשורתית, וזאת למרות תנאי פתיחה נחותים כביכול: חיילים נופלים, אנשי מילואים קורסים, הצפון נעלם.
אתמול, למשל, התנפל על המיקרופון של ענבר טויזר (חדשות 12) בחור שהכריז כי זאת "מלחמת דת" שבה "אנחנו רק התחלנו" והמפכ"ל "יצא הטיפש הגדול של המדינה, הוא נפל ברשת של (היועצת המשפטית לממשלה) גלי, שליחת השטן בעולם הזה". לדבריו, שדי פסלו את האפשרות שהתגלה בפנינו יורשו של הרמב"ם, המאבק יימשך "עד המוות כולל המוות" (תודה על ההבהרה, באמת עלתה שאלה אם זה "כולל המוות" או רק חלק ממנו). "מיצינו", אותת רפי רשף מהאולפן, אבל עד מהרה התברר שלא: רגע אחר כך אותו אחד נצפה מתווכח בצרחות עם אישה (מזל שהיא לא שרה). סביר להניח שלימודי ליבה הוא לא למד, אבל איך מושכים תשומת לב? ברמה של חמש יחידות.
בינתיים, באולפן של "מוריה וברקו" בערוץ 13 הסביר דובר אחר, "איש תקשורת חרדי ליטאי" שהזחיחות כמעט הושפרצה לו מהאף, שהחרדים "מתים להתגייס... אבל האם תהיו מוכנים להחליף את הרמטכ"ל באחד שלא יחלל שבתות?". המשפט הזה, ועוד איזה שניים בסגנון המתחכם-שאינו-חכם, הספיקו לאיל ברקוביץ' כדי להודיע חגיגית שהוא מעיף אותו מהשידור, כאילו שמלכתחילה לא היה ברור מי הדמות ומהי הסחורה שהגיע לספק. מצד שני, ברקוביץ' בחר לשתף את הצופים והצופות בראשית המשדר שהוא בדיוק עבר בדיקת קולונוסקופיה (בלי טשטוש, למקרה שחסרים לכם פרטים) כך שמובן מדוע לא היה כדאי לבחון את סבלנותו.
בערב, הניסיון לשדר בלייב מהכניסה לירושלים נתקל בחבורת ילדים שנכנסו בצעקות לפריים של יוסי אלי (חדשות 13), חסמו את המצלמה ואחד מהם גם ביצע מנהג יהודי עתיק: הוצאת אצבע משולשת. בתגובה פצח הכתב במניפסט: "לא נירתע! נהיה כאן כל הזמן, כל פעם שנהיה כאן, כי זה מרחב ציבורי של ירושלים ולא נפסיק להגיע לכאן, אנחנו תקשורת חופשית".
לפי היובש של אודי סגל, שקיבל בחזרה את השידור ועבר מיד לנושא הבא, לא נרשמה התרגשות מיוחדת. אולי בגלל שהנאומים האלה בכלל ואצל אלי בפרט הם תמיד קצת קרינג', או פשוט משום שזאת אפילו לא הייתה תמונה קיצונית ביום של הצתת תחנת משטרה ופלישה לביתו של קצין בדרגת ניצב: כולו סצנה כמעט בנאלית במסגרת עוד יום של התפוררות בשידור חי.
בקטנה
נדמה שלא משנה מה חושבים על פרק הסיום של "אופוריה" (זמין ב-HBO מקס), הוא הצליח ליצור קונצנזוס נדיר: כולם, וייתכן שזה כולל אפילו את האנשים שעשו את הסדרה, פשוט שמחים שזה נגמר.
