ש' סולק מהבית בגיל ההתבגרות. הצעיר, שגדל בחסידות סגורה, החליט לעזוב את דרך החיים של הוריו ולהתגייס לצבא, ושירת כלוחם בגולני. בקרוב, ש' ישתחרר מהצבא, אך שלא כמו צעירים רבים, לא יוכל לחזור לגור בבית הוריו ולחסוך לטיול הגדול או ללימודים.
״ש' עבר מסכת של פגיעות, אין לו קשר עם המשפחה והוא צריך תמיכה״, אומרת עמית טנדלר, עובדת סוציאלית המלווה את ש׳ וחיילים בודדים נוספים רבים במסגרת עבודתה במרכז לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין. ״מי יגיד לו ׳אני כאן׳, ׳אני רואה אותך?׳״ היא שואלת.
בשנים האחרונות, כחלק ממאבקם של צעירים נטולי עורף משפחתי להכרה וסיוע, נמצא אפיק - אמנם צנוע וזמני - לעזרה: כ-1.5 מיליון שקלים מתקציב משרד הרווחה, שנועדו לסיוע בשכר דירה לצעירים בגילאי 18-25, שבהיעדר תמיכה משפחתית וכלכלית ‑ זקוקים לסיוע כדי לשכור דירה ולצאת לדרך עצמאית של חיי עבודה ולימודים.
התקציב הצנוע איפשר לכ-200 צעירות וצעירים לקבל סיוע בגובה של עד 1,000 שקלים, למשך שנה. ״זה נועד לתת ׳קיק-סטארט׳ לחיי האזרחות, לגשר על התקופה הראשונה לאחר השחרור״, מסבירה טנדלר.
"חוזרים לנקודת האפס"
החודשים הראשונים לאחר השחרור מהצבא קשים במיוחד כאשר מדובר בחיילים וחיילות נטולי עורף משפחתי. ״כשהם משתחררים, הכל נעלם: המסגרת, התמיכה הכלכלית, הדיור מטעם הצבא״, מסבירה טנדלר, ״כשחייל רגיל משתחרר ‑ הוא הולך לגור עם ההורים וחושב על הטיול הגדול. אבל הצעירים הללו חוזרים לנקודת האפס, לפעמים הם גם סוחבים חובות עוד מלפני השירות. אין להם אפשרות לשכור דירה, הם בהישרדות״.
תקציבי הסיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי הועברו באמצעות תוכנית ״יתד״, שמפעיל משרד הרווחה ומציעה לאלפי צעירות וצעירים שנדדו בין מסגרות רווחה ומשפחות אומנה, תמיכה גם לאחר שחצו את גיל 18. בתוכנית ניתנים מענים שונים, רובם מעוגנים בבסיס תקציב משרד הרווחה ומוגנים באופן יחסי מקיצוצים. ואולם תקציב הסיוע בשכר דירה, התבסס על תקציבי חירום שהועברו למשרד על רקע משבר הקורונה והמלחמות. השנה, הופתעו הארגונים לגלות כי התקציב לא הועבר וכי לא יועבר גם בהמשך.
השבוע פנו 36 ארגונים החברים ב״פורום נראות״, המאגד ארגונים המלווים צעירים וצעירות בסיכון, למשרד הרווחה בבקשה לאתר תקציב עבור הסיוע בשכר דירה. בפנייתם מסבירים הארגונים, ובהם ״אור שלום", ״ילדים בסיכוי״, עלם, ״יוצאים לשינוי״ ואחרים, כי ״לא מדובר בהטבה שולית. עבור רבים מדובר בתנאי בסיסי המאפשר שמירה על קורת גג, יציבות תפקודית והתמדה בעבודה או בלימודים״. דווקא על רקע המלחמה, מסבירה מנכ״לית הפורום, שלי שטרכר-שלו, הסיוע חשוב שבעתיים. ״חלקם איבדו את מקום עבודתם וחלקם משרתים או שירתו במילואים, באופן שפגע ביכולתם לעבוד ברצף ולהתפרנס״.
"לגזול את כבשת הרש"
ממשרד הרווחה נמסר: “התקציב לסיוע בשכר דירה במסגרת תוכנית "יתד" ניתן באופן שוטף באמצעות הרשויות המקומיות, ובו לא חל שינוי. בנוסף, תיקצב המשרד בשנים האחרונות סיוע שניתן מתקציבי חירום שקיבל ואולם השנה, נוכח העובדה שלא הוקצו למשרד תקציבי חירום ולצד הקיצוצים הרוחביים, לא ניתן להמשיך בסיוע באופן זה. אנו פועלים מול משרד האוצר על מנת למצוא מקור תקציבי חלופי. נדגיש כי כל צעיר שזקוק לסיוע, יכול להיעזר במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית".
ביום ראשון הקרוב תדון הוועדה למעמד האישה בסוגיה. ח״כ עדי עזוז, שיזמה את הדיון, מסרה: ״בחסות הממשלה הנוכחית מעגל הסיכון התרחב. במקביל, רבים חזרו אליו בצל המלחמה. כעת, הממשלה בוחרת לגזול את כבשת הרש ולהפקיר את הצעירות והצעירים שהכי זקוקים לכך״.
״כשחייל משתחרר ‑ הוא הולך לגור עם ההורים וחושב על הטיול הגדול. אבל צעירים חסרי עורף משפחתי חוזרים לנקודת האפס, לפעמים הם סוחבים חובות עוד מלפני השירות. הם בהישרדות״
