נראה שבכל פעם שנדמה שלא ייתכן מחזה מזלזל יותר בכנסת, מצליחים בקואליציה לשבור שיא חדש. אתמול זה קרה, כשכמה מחברי הכנסת של הליכוד דרסו ברגל גסה את הנחיותיה של היועצת המשפטית של הכנסת, תיעדו את עצמם מצביעים מאחורי הפרגוד – והביאו לבחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו, פרקליטו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, דווקא לתפקיד שאמור לסמל יותר מכל יושרה והגינות – מבקר המדינה הבא.
מי שהתמודד על התפקיד מול עו"ד ראבילו היה שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון. בתחילת המאבק על זהות מבקר המדינה הבא, לא רבים האמינו שנתניהו יגיע לרמת סיאוב שלטונית כזו, שבמהלכה הוא יקדם מקורב אליו כמו ראבילו לתפקיד שמצריך עצמאות וריחוק מתבקש, כדי לבצע ביקורת נוקבת שכוללת את ראש הממשלה עצמו ואת כל תחומי אחריותו. ראבילו ייצג את נתניהו בכמה נושאים נפיצים ורגישים מבחינה ציבורית בהם בעתירות בנוגע למתן מנדט לנאשם בפלילים להרכיב ממשלה, ובנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר.
אבל בקואליציה, בהנחיית נתניהו, לא היססו לתמוך פומבית בראבילו. באופוזיציה צידדו במועמדותו של אלרון, על אף שבעבר עלה שמו כמועמד מטעם נתניהו ליו"ר ועדת החקירה הפוליטית לטבח 7 באוקטובר. ההצבעה עצמה הפכה לפארסה של ממש. בסיבוב הראשון איבדה הקואליציה לפחות שמונה מקולותיה שלה: השופט אלרון קיבל 60 קולות, ראבילו קיבל 57 קולות בלבד, ואחד הח"כים הכניס למעטפה פתק לבן. אלא שמאחר שהרוב הנדרש לניצחון בסיבוב הראשון עומד על 61, נקראו הח"כים להצבעה בסיבוב שני.
כאן החל מסע לחצים יוצא דופן, במהלכו נתניהו הזמין אליו לשיחות אישיות את חברי הכנסת מהקואליציה, שבהם חשד כאלה שתמכו באלרון בהצבעה הראשונה. מדובר בעיקר ח"כים שמקורבים למשה כחלון – שמאחורי הקלעים היה מתומכיו של אלרון – דוגמת ששון גואטה (ליכוד), ואכרם חסון (תקווה חדשה), וכן עם כמה מהח"כים החרדים.
עוד קודם להצבעה הראשונה, יו"ר הקואליציה אופיר כץ (הליכוד) שניהל והוביל את הקמפיין לבחירתו של ראבילו, ביקש מחבר הכנסת של המפלגה אלי דלל – שדחף בתוך הקואליציה לבחירה באלרון – להישאר בבית ולא להגיע להצבעה. למעשה, אם דלל היה מגיע להצבעה הראשונה ומצביע לאלרון, הוא היה מעניק לו את רוב ה-61 הנדרש, ומביא לבחירתו לתפקיד מבקר המדינה.
כשנפתחה ההצבעה השנייה החלה סערה. לפי מקורות שונים, מנהלת סיעת הליכוד עליזה בראשי דרשה מחברי הכנסת לתעד בווידיאו את הצבעתם מאחורי הפרגוד. אחרי שהיועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, ביקשה לא לעשות זאת, מסרו בליכוד בתגובה רשמית שלא הייתה הוראה לצילום. גם בראשי הכחישה. אבל מכבש הלחצים עורר את החשש הנדרש. ח"כ ששון גואטה הראה לקואליציה תיעוד מהצבעתו, וכך גם השרים מאי גולן ושלמה קרעי, ויו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי.
התוצאה: בסיבוב השני הצביעו 61 ח"כים לראבילו, ואילו 57 בלבד לאלרון, מה שהביא לבחירתו של ראבילו למבקר המדינה בשבע השנים הקרובות. מיד אחרי ההצבעה הוקלטה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן אומרת לבראשי: "עליזה, עוד קוסמות אחת בבחירות הארציות. עוד קוסמות אחת".
נתניהו מיהר לברך את מבקר המדינה החדש וכתב: "אני מאחל לעו"ד ראבילו הצלחה רבה בתפקידו. נפעל יחד בשיתוף פעולה מלא לטובת השירות הציבורי במדינת ישראל. בימים הקרובים אזמין אותו לפגישת עבודה ראשונה בתפקידו החדש". יו”ר הקואליציה, כץ, בירך אף הוא על הניצחון ואמר: “הייתה לי את הזכות להוביל יחד עם ראש הממשלה נתניהו את המהלך הזה”.
באופוזיציה זעמו על הליך הבחירה. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד קבע שהליכוד "זיהמה את הבחירות" והודיע שיעתור לבג"ץ בעניין. גם התנועה לאיכות השלטון הודיעה שתעתור.
גדי איזנקוט, ראש רשימת ישר! העביר מסר למבקר החדש: "עו"ד מיכאל ראבילו - אנחנו לא מכירים. נבחרת בשיטה דיקטטורית שקראה תיגר על הדמוקרטיה הישראלית והובלה על ידי ראש ממשלה שלא זוכה לאמון הציבור ורואה את עצמו מעל שלטון החוק. אם יש בך שמץ של מוסר וערכים, תודיע מיד שאינך מוכן לקבל את התפקיד".
יו"ר ביחד נפתלי בנט מתח ביקורת אף הוא: "אלו לא היו הצבעות חופשיות, אלא סחיטה באיומים של ח"כים מהליכוד, שנמצאים תחת אימת תג מחיר מהבוס. זהו הליך בחירה מזוהם מהיסוד. דין הצבעה זו להיפסל".
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן התייחס לעובדה שהח"כים החרדים תמכו גם הם ככל הנראה בראבילו, ורמז: "מעניין מה ראש ממשלת 7 באוקטובר הבטיח למשתמטים כדי שיתמכו בעורך הדין הפרטי שלו לתפקיד מבקר המדינה".
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן הוסיף: "מה שהתרחש היום במליאת הכנסת הוא התנהלות מובהקת של ארגון פשע - סחיטה, איומים והפחדה. הם רומסים ברגל גסה את החוק ואת כללי המשחק, פשוט כי הם יודעים שאחרת הם מפסידים".
גם במשפחות השכולות הזדעזעו מהבחירה. "זהו לא מינוי - זו הודאה בכך שממשלת ישראל אינה מחפשת ביקורת", נמסר מ"מועצת אוקטובר" שמאגדת בין היתר משפחות שכולות וניצולי טבח 7 באוקטובר. "הממשלה אינה מחפשת חקירה, אינה מחפשת אמת, ואינה מתכוונת לאפשר לאף גורם שאינו נשלט להתקרב לשאלות הקשות של 7 באוקטובר. מינוי עורך דינו הפרטי של ראש הממשלה לתפקיד שאמור לבקר את השלטון, הוא חציית קו אדום מוסרית וציבורית".
מינויו של עו"ד ראבילו למבקר המדינה מצטרף לשורה של מינויים שביצע לאחרונה נתניהו ומחדד את אחת התופעות הבולטות ביותר בקדנציה הנוכחית: העדפה ברורה של אנשי אמון לתפקידים הרגישים ביותר במדינה.
ברשימה ניתן למצוא את אלוף דוד זיני, שמונה לעמוד בראש השב"כ; את רומן גופמן, שמונה לראש המוסד; את דורון כהן, שנבחר לתפקיד נציב שירות המדינה; וכעת גם את ראבילו. נתניהו ממש "מתאבד" על המינויים האלה ומנהל עליהם מאבקים פוליטיים, משפטיים ואישיים כדי שייבחרו.
כל אחד מהמינויים הללו עומד בפני עצמו, אולם במבט רחב הם מציירים תמונה עקבית של ראש ממשלה שמבקש להציב בעמדות המפתח אנשים שהוא מכיר, סומך עליהם ומאמין בנאמנותם האישית.
בשם עקרון "המשילות" החל נתניהו לשנות גם הרכבי ועדות איתור ושואף לשלוט בגופים רגולטוריים כמו רשות החברות הממשלתיות.
מבקריו של נתניהו טוענים שמדובר בדפוס פעולה שהלך והתחזק עם השנים. לדבריהם, נתניהו הפך אובססיבי כמעט לשאלת הנאמנות האישית של בעלי התפקידים סביבו. לאחר שנים של עימותים עם בכירים במערכת הביטחון, במשטרה, בפרקליטות ובשירות הציבורי, הוא מבקש לצמצם ככל האפשר את הסיכון שאנשים שמינה בעצמו ייצאו נגדו בעתיד. לכן נתניהו שם דגש על שומרי הסף.
בסביבת נתניהו דוחים את הטענות הללו ומדגישים שבכל המינויים מדובר באנשים בעלי ניסיון, כישורים ורקע מקצועי משמעותי, אך מתנגדיו סבורים כי מבחינתו של ראש הממשלה, הקריטריון המרכזי אינו רק מקצועיות, אלא קודם כל אמון אישי מוחלט.
