אני מרגישה כאילו פגעו לי בלב. נפל עליי עצב רב כששמעתי על התוכנית החדשה לבטל את המועצה הישראלית לצרכנות ולהטמיע אותה בתוך הרשות להגנת הצרכן. זו פגיעה בכבשת הרש". כך אומרת עדה לבנון, מי שהייתה המנכ"לית המיתולוגית של המועצה הישראלית לצרכנות בין השנים 1983-1991 אבל המשיכה בעיסוק אינטנסיבי בתחום הצרכנות גם שנים אחרי שעזבה את המועצה. לבנון, מתקשה להתאושש מהבשורה. ״לא צריך לבטל את המועצה הישראלית לצרכנות אלא לשקם אותה. הרי הראשונים להיפגע מכך יהיו הצרכנים המוחלשים והלא מיוצגים, הקשישים, העולים החדשים, אנשים עם מוגבלות שנשענים על גוף ציבורי כמו המועצה, שבמשך שנים רבות כתב עבורם תלונות, ליווה אותם וניהל בשמם מו״מ עם עסקים".
חרם העגבניות
בשבוע שעבר אישרה הממשלה את הצעתו של שר הכלכלה ניר ברקת לאיחוד המועצה הישראלית לצרכנות עם הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן כדי למנוע כפילות, לחסוך בתקציב ולייצר לצרכן כתובת אחת. "כל כך הרבה עבודה הושקעה לאורך שנים כדי להקים ולבסס את ארגון הצרכנים של המועצה הישראלית לצרכנות. פשוט חבל", מוסיפה מי שארגנה את חרם הצרכנים הראשון שגם הצליח בישראל: החרם על קניית עגבניות בשנת 1985. חרם מוצלח בהרבה בהשוואה לחרם נגד קניית עגבניות שניסו לארגן ברשתות החברתיות ב-2025, שעשה אמנם רעש אבל לא הניב תוצאות, בהעדר גוף מוביל מאחוריו.
לבנון חוזרת אל אותם ימים. "אחרי שהעלו את מחיר העגבניות בקרוב ל-100%, הכרזתי על חרם. הופעתי בכל ערוצי הרדיו והטלוויזיה, תחת המסר 'לא קונים עגבניות' וקראתי להפסיק קניות״. מכירות העגבניות ירדו בעשרות אחוזים ובעקבותיהם הוזלו גם המחירים ב-50%".
2 צפייה בגלריה
עדה לבנון. "מי שלא מסמן מחירים מסתיר מכם מידע, אז למה לשתף איתו פעולה?"
(דנה קופל, ??? ????)
יש גם היום מקום לשביתת צרכנים, או שעם ישראל כבר עייף, בסך הכל ידענו מעט מאוד שביתות צרכנים?
"כן בהחלט. אני לא מאמינה להתייקרויות שאני רואה. איך קילו סוכר, מוצר בסיסי שעלה במשך שנים 3 שקלים מגיע היום ברשתות ל-6.10 שקלים? יש כל כך הרבה העלאות מקוממות. צריך ארגון צרכנים חזק שידע להתמקד במוצר או שניים. הייתי הולכת על עולם הירקות והפירות. קחי למשל את הדובדבנים שמחירם הגיע ל-120 שקל לקילו! או העגבניה – שנותרה עדיין מלכת הירקות של ישראל. קשה לי להמליץ על מחיר גג מומלץ בגלל ריבוי הזנים והאיכויות (בדיקה בפרייסז מעלה כי מחירי העגבניות ברשתות נעו השבוע בין 2.90-19.90 שקלים – ש.ח). לבנון נחרדת לשמוע שמישהו מוכר עגבניות ביותר מ-10 שקלים לקילוגרם. "מחיר סביר בעיניי יכול להגיע עד ל-5.90 שקלים בתנאי שמדובר באיכות טובה, אולי עד 7.90 שקלים, תלוי בצרכי הצרכן ובאיכות, אבל לשלם 10 שקלים ומעלה לק״ג עגבניות? אין לי ספק ששביתה כזאת תעשה את העבודה", היא מצהירה. "ואיך ניתן לצפות ליוזמה כזאת מהרשות להגנת הצרכן שהוא ארגון חשוב אבל כפוף למשרד הכלכלה ומתמקד בפיקוח ובאכיפה?".
אין מחיר, לא קונים
המועצה הישראלית לצרכנות הוקמה ב-1969 על ידי עו"ד שולמית אלוני לפי החלטת ממשלה כגוף מפקח באופן זמני על שלושת ארגוני הצרכנים שפעלו אז. בשנת 2008 נחקק חוק המועצה שעיגן את מעמד הארגון כארגון הצרכנים היציג של ישראל.
עדה לבנון הייתה, כאמור, אחת המנכ"ליות המובילות של המועצה, נחשבה לדמות בולטת שדחפה לסקרים, מאבקים ציבוריים ובין השאר חלוצת הצבת נושא המחירים וזיהוי התנהגות ״פראיירית״ של צרכנים. היא הפכה את המועצה לשחקן מרכזי במדיה, רשמה שורה של הצלחות אייקוניות במהלך שנות כהונתה, והמשיכה לחשוף עוולות צרכניות ולהילחם על זכויות הצרכן גם אחרי שעזבה את תפקידה, עם מכון סקרים ובדיקות שפתחה בעבודה עם ״כלבוטק״ בתקופת הזוהר שלה, בין השאר תחקיר החומוס שניער ושינה את שוק הסלטים. וגם, גילוי נאות, בעבודה עם מוסף ״ממון״, כולל סקרי המחירים ברשתות הסופרים שהיא ערכה לראשונה.
מה את אומרת על פרויקט ״הסל של ישראל״ על בסיס 100 מוצרים שקבע משרד הכלכלה, והזכייה של קרפור שהוכרזה כרשת הזולה ביותר והייתה המתמודדת היחידה?
"אם הייתי ראש המועצה לצרכנות כיום הייתי בהחלט שואלת את עצמי איך הגיע משרד הכלכלה לפרויקט כזה. כל מה שיש לצרכנות לעשות היום הוא לעסוק במחירים, ולמה ב-100 מוצרים מתוך אלפים? לסימון המחירים כל הזמן יש חשיבות עצומה. אני לא קונה מוצר שאין עליו מחיר. כי מי שלא מסמן מחירים מסתיר ממני מידע, אז למה לשתף איתו פעולה? אני מתלוננת על כך בפני הקופאית, משתדלת שגם שלוש הבנות שלי ימשיכו את המסורת ומספרת לשכנים. אם יהיו רבים כמוני נהיה ארץ שסימון המחירים יהפוך בה לסטנדרט״.
אגב, מי שאחראי על בקרות סימון המחירים היא הרשות להגנת הצרכן, שכבר שנים לא ממלאת כראוי את תפקידה בנימוק של חוסר כוח אדם.
״הצרכנות מתבססת על הזכויות שהגדיר נשיא ארה"ב ג׳ון קנדי ב-1962, ביניהן הזכות למידע ולטיפול בתלונה. אלו זכויות שרק ארגון צרכנים ראוי לשמו יכול לטפל בהן וכשמבטלים את המועצה יוצאים בעצם למלחמה נגד הצרכנים".
המאבק הצרכני הראשון
עדה הגיעה לארץ ב-1946 בגיל 8 מלוב, אחרי שעברה עם אמה ואחותה בין השאר במחנה הריכוז שם. בארץ חלמה על לימודי רפואה, אבל סיימה לימודי עבודה סוציאלית, פגשה את אריה לבנון ז״ל המלחין הידוע, נישאה לו ונולדו להם שלוש בנות.
לרשות לצרכנות בהסתדרות, היא הגיעה אחרי שחרורה מהצבא בעקבות פנייה של נוזהת קצב ז״ל, ח״כ לשעבר אז מנכ״ל הארגון. ״למדתי עבודה סוציאלית ובצבא עסקתי בטיפול בתלונות חיילים, שתינו לא ידענו למעשה מה צריך לעשות בארגון צרכנים, למדנו בצוותא. בדיוק אז לפני 61 שנים נולדה בתי הבכורה וניהלתי את המאבק הצרכני הראשון שלי. רכשתי ארון לחדר התינוקת, הגיע הביתה ארון עם שתי מגירות כשכל אחת בצבע אחר. הרמתי טלפון לבעל החנות ושאלתי: מה זה? והוא השיב - זה מה יש. וסירב להחזיר את כספי. שכרתי מוביל, התייצבתי עם הארון על המדרכה לפני החנות ותליתי על הארון שלט שהכנתי: ״את זה קניתי פה״. כך עמדתי שם כמה שעות. אנשים שרצו להיכנס לחנות נסוגו כשראו את הארון והשלט. אחרי כמה שעות יצא אליי בעל החנות והחזיר את כספי. למדתי את העקרונות הבסיסיים שרלבנטיים לנו כצרכנים עד היום: אסור לוותר. יש לדעת את זכויותיך ולממש אותן".
האם החיבור בין המועצה לרשות ישתיק את קול הצרכן?
"רשות חזקה להגנת הצרכן יכולה בהחלט להגן עלינו ברמת השוק, בתחומים של קנסות הנחיות וחקירות, אבל בלי ארגון צרכנים עצמאי נחלש מאוד המימד של זכות הצרכן להישמע. אל מי יפנה הצרכן אם תהיה לו תלונה נגד משרד הכלכלה או נגד הרשות להגנת הצרכן? מי הגוף שישמע אותנו ויהיה ניטרלי? ומה על החזרי כספים לצרכנים שנפגעו? הרשות להגנת הצרכן תעבוד בתחום? אשרי המאמין.
יצויין כי דו"חות מבקר המדינה האחרונים וישיבות ועדות כנסת ביקרו קשות את תפקוד הרשות בעיקר בכך שהיא לא ממצה את ארגז הכלים שבידיה. לדוגמה כאשר היא מטילה קנסות, ההרתעה נשחקת משום שחלק גדול מהם לא מגיע לשלב גבייה.
אחד הנימוקים לאיחוד בין הרשות למועצה לצרכנות הוא הנימוק התקציבי. ״העדר התקציב הוא בעיה גדולה של ארגוני הצרכנים", אומרת לבנון. "למה שהממשלה לא תקצה 5 שקלים לשנה לאדם, בתקציב של 50 מיליוני שקלים שיועבר ממשרד המשפטים ויהיה נטול התערבות? כך ניתן יהיה לגייס אנשי מקצוע משפטנים, כלכלנים, מנכ״ל חזק. אסור לסגור את המועצה, חובה לשקם אותה עם אנשי מקצוע שאכפת להם".
