צריך ללכת הרבה שנים אחורה כדי להיזכר בפעם האחרונה שבה מונדיאל יצא לדרך בתחושה גלובלית טובה. מעל שני הטורנירים האחרונים, רוסיה 2018 וקטאר 2022, הייתה כזו עננה כבדה עד שבקושי אפשר היה לראות את השמיים. למרות זאת, הטורניר ברוסיה זכור כאירוע כדורגל מלהיב, וזה של קטאר סיפק, כנראה, את משחק הגמר הגדול בכל הזמנים. זה הקסם הבלתי מוסבר, כוח העל של אחד משני אירועי הספורט שמשביתים את העולם מדי ארבע שנים. איכשהו, יש לו יכולת להתגבר על כל המקלות שהמציאות שמה לו בגלגלים.
הקסם הזה כנראה ידע מראש שתהיה לו הרבה עבודה ברוסיה ובקטאר, אבל הוא בוודאי חשב שיוכל לנוח קצת כשהמונדיאל מתקיים בצפון אמריקה. נכון שמבין שלוש המארחות רק מקסיקו היא מדינת כדורגל, אבל ארה"ב היא לא רק מדינת ספורט אדירה, אלא גם מדינה שארגון אירועי ענק זו מומחיות שלה. ב-1994 היו צריכים האמריקאים לייצר מונדיאל ממש מאפס, בלי שהייתה להם אפילו ליגת כדורגל, שלא לדבר על קהל שמבין את המשחק המוזר שמסתיים פתאום בתוצאה 0-0. למרות זאת, המונדיאל הזה זכור לטובה. הוא היה צבעוני ושמח והסתיים בזכייה של ברזיל עם רומאריו ובבטו.
לכן, הסברה הייתה שב-2026 זה יהיה עוד יותר קל. כדורגל הוא כיום הספורט שצומח הכי מהר בארה"ב. יותר ילדים משחקים כדורגל מאשר בכל ענף אחר מלבד כדורסל, ועכשיו האמריקאים כבר מבינים את המשחק. אבל בחודשים האחרונים התברר לקסם כי הוא שוב יצטרך לעבוד קשה.
המפגש בין השחיתות של פיפ"א לגרסה הרעה ביותר של הקפיטליזם בצורתו הנוכחית, גרם לכך שרק עשירים יכולים להרשות לעצמם את החגיגה הגדולה של משחק כל כך עממי, שהוא ממש שפה שכל העולם דובר. מחירי הכרטיסים בלתי נסבלים, מחירי המלונות לא הרחק מאחור, ומכירת המונדיאל לתאגידים לקחה ממנו את כל הנשמה. וזה עוד לפני אפקט דונלד טראמפ.
קשה לחשוב על דוגמה נוספת של ראש מדינה דמוקרטית שהטיל כזה צל כזה על הגביע העולמי. גם באופן אישי, כי טראמפ לא יכול לשאת את קיומו של אירוע גדול מבלי שהוא יהיה הכותרת, אבל גם בגלל מדיניות ממשל ששברה את אחד המרכיבים הבסיסיים של יופי המונדיאל: כולם מוזמנים ויתקבלו בברכה. זה בוודאי לא מה שקורה הפעם.
זה יהיה אתגר עצום להפוך את המונדיאל הנוכחי למדהים בהיסטוריה, לאירוע מרגש, משמח ובלתי נשכח, כשאלה תנאי הפתיחה. זו לא הייתה אמורה להיות משימה כל כך קשה, אבל זה מה שזה, ונותר רק לקוות שהקסם מגיע בכושר שיא. אנחנו באמת באמת זקוקים למונדיאל מקסים.
המפגש בין השחיתות של פיפ"א לגרסה הרעה ביותר של הקפיטליזם בצורתו הנוכחית, גרם לכך שרק עשירים יכולים להרשות לעצמם את החגיגה הגדולה. מחירי הכרטיסים בלתי נסבלים, מחירי המלונות לא הרחק מאחור