הסרט הגרמני "קלן 75" שביים הישראלי עדו פלוק, מבקש לעסוק בפיגומים שעליהם ניצב אלבום הג'אז הכי נמכר בהיסטוריה של אמן סולו - The Köln Concert של הפסנתרן האמריקאי קית' ג'ארט שיצא ב-1975. קבלנית הביצוע של אותו מופע מיתולוגי שנערך בבית האופרה של העיר קלן בגרמניה, היא ורה ברנדס, אז צעירה בת 18, חובבת ג'אז נלהבת שהצליחה לשכנע את הפסנתרן (שאותו מגלם ג'ון מגארו) להופיע במקום, כנגד כל הסיכויים. בדומה לג'אז, גם ברנדס נאלצת לאלתר לא מעט עד השגת התוצאה הרצויה.
הסיפור סביב האלבום הכפול שתיעד את הקונצרט החד-פעמי, והתלאות שעברו המעורבים בו - ג'ארט, ברנדס ומאנפרד אייכר, בעליו של לייבל הג'אז הגרמני ECM שהפיק את האלבום וניהל את סיבוב ההופעות האירופי של ג'ארט - די מוכר לחובבי הז'אנר. אך "קלן 75", שיעלה בחמישי הקרוב בבתי קולנוע נבחרים ברחבי הארץ, מצליח להפוך אותו לדרמה-קומית שתקסום גם למי שלא האזין ולו לאלבום ג'אז אחד מימיו.
בראיון מגרמניה מסבירה ברנדס שהשחקנית מאלה אמדה "תפסה את הרוח של הדמות שלי במאה אחוז", ומוסיפה שהיא "קצת יותר מקסימה ממה שאני הייתי אז. אולי משום שבניגוד אליי באותה תקופה, היא נכנסה לתפקיד כשהיא כבר יודעת שיש לסיפור סוף טוב".
הסוף של הסיפור הוא אכן טוב, אך הדרך אליו הייתה קשה, ואפילו די מעליבה. ג'ארט, היום בן 81, שסירב לשתף פעולה עם הפקת הסרט, לא נתן קרדיט לברנדס על חלקה בקיום הקונצרט.
50 שנה אחרי, את יכולה להבין למה ג'ארט התנהג כך?
"קית’ היה מותש לחלוטין. הוא לקח סיכון עצום כשניגן על הפסנתר הקטן הזה באולם בגודל כזה. הסיכוי לכישלון שלו היה ממשי, ואני אהיה אסירת תודה לו לנצח".
הסרט הזה הוא פיצוי מסוים על הקרדיט שנלקח ממך?
"בוודאי. אני נרגשת מהעניין שעדו גילה בסיפור, ואני מעריצה אותו על הרעיונות הנהדרים שלו ועל האופן המופתי שבו הוא יצר את הסרט. לא יכולתי לקוות לתוצאה טובה יותר".
ברנדס הצעירה של אמצע שנות ה-70 ביקשה להפוך את הג'אז למוזיקה שתצליח לקסום למאזינים צעירים כדי שהיא לא תישאר רק בגדר "מוצג מוזיאוני". על השאלה כיצד ניתן לחבר היום מאזינים צעירים לז'אנר שמחייב האזנה מעמיקה, היא עונה ש"אולי אנחנו צריכים לפתות אותם להיכנס לעולם הזה. היו לי 'גשרים מוזיקליים' מצוינים שעזרו לי להתאהב בהאזנה עמוקה למוזיקה וליהנות ממנה באמת. מוזיקה היא הכלי העוצמתי ביותר לגילוי המשמעות האמיתית של החיים"
