מי היה מאמין שג'יימס דולן יניח את ידיו מהפן המקצועי של הניקס ויתן לארגון הזה לנשום סוף-סוף? מי היה מאמן שההימור על מנכ"ל שהגיע מרקע של סוכן שחקנים יוכיח את עצמו? מי היה מאמין שקארל-אנתוני טאונס יצליח להסיר את גידול השטויות הטיפשיות שלו במהלך התקופה שלו בניקס? מי היה מאמין על או-ג'י אנונובי?
מי היה מאמין שהניקס יחזרו מול קליבלנד אחרי פיגור של 22 נקודות ברבע הרביעי, ואז יגמדו את זה עם קאמבק מפיגור של 29 נגד הספרס במשחק הרביעי? מי היה מאמין שהשלשה של אלבראדו בשלהי המשחק (שחקן של 35 אחוז מהשלוש בקריירה), תתיישב על הטבעת ותערוך סקר אם להיכנס או לא, לפני שתצלול פנימה? מי היה מאמין שדיארון פוקס, השחקן הכי יקר והכי ותיק בסגל של הספרס, יחסל שוב ושוב את הסיכויים של הקבוצה שלו לנצח?
מי היה מאמין על מייק בראון? התיכוניסט מגרמניה, שגדל בבית הספר למאמנים של פופוביץ', הפסיד לפופוביץ' בגמר, פוטר מקליבלנד, עם אחוזי הצלחה מדהימים, כדי לרצות את לברון (שבתמורה עזב את קליבלנד למיאמי), ועשה סיבוב ארוך בליגה עד שפוטר על ידי סקרמנטו. סקרמנטו היא כמו בית אבות. אין לאן ללכת אחרי שפוטרת משם. רק לקבר. מי היה מאמין שלבראון יש את קור הרוח הנדרש כדי להפסיק להתלונן על השופטים באמצע משחק 4 ולתת לקבוצה שלו שקט נפשי ואת הסיכוי לנצח. לגרג פופוביץ' יש שפה אחת שוחקת ואחת עצובה. החניך שלו ניצח את הסדרה הזו בפופוביצ'יות. הניקס הוציאו את בראון מהקבר, והוא החזיר את הארגון לחיים.
מי היה מאמין שדוד ברונסון ינצח במו ידיו את גוליית וומבניאמה? מי האמין שברנסון, ששוחרר על ידי המדענים שעובדים בהנהלת דאלאס, יהפוך למלך של ניו-יורק, לשם נרדף לרגעים הגדולים של הספורט בתפוח הגדול. איפה הייתם ומה עשיתם כשטאונס, אנונובי והספסל של הניקס לא הופיעו למשחק מספר 5? התפללתם? ביקשתם משאלה מאלוהים ואז ברנסון הגיע לאחד המשחקים הגדולים של אינדיבידואל בתולדות הגמרים עם 45 נקודות?
ג'יילן ברנסון הוא אחד הסיפורים הכי טובים שיש לספורט העולמי להציע. הסופרסטאר הכי קבוצתי, גמד במשחק של ענקים, שחקן בעיר הכי קפיטליסטית על הפלנטה שמוותר על עשרות מיליוני דולרים כי זה טוב לעסק, מאמין בן מאמין נגד כל הספקות שהוטחו נגדו, אחד שלוקח טון של לחץ, מרים את הכתפיים ושואל: זהו? ברנסון הוא סיפור מטורף של עבודה קשה, כישרון וליטרים של ביטחון עצמי. מי היה מאמין? כשברנסון התבקש מיד לאחר המשחק לסכם את החוויה של הזכייה באליפות במילה אחת, הוא חשב לרגע וענה: "אמונה".
