אין לנו באמת זמן לעסוק בזה עכשיו, כי מלחמה, כי טילים, כי חדשות רודפות חדשות, כי תמיד יש משהו דחוף יותר. אבל דווקא בגלל זה אסור להתעלם: יש זינוק מדאיג באלימות נגד להט"ב. ולא מדובר רק בבריונות ברשת, לזה לצערנו כבר התרגלנו, אלא באלימות מוחשית, פרועה, מסוכנת. אלימות שעלולה להתרחב, ונדמה שלאף אחד אין באמת כוונה להילחם בה.
רק לאחרונה פורסמה תקיפה מזעזעת בלב שדרות רוטשילד, בבירת הסובלנות תל-אביב; במקרה אחר, אדם עבר ניסיון לינץ' אחרי שקבע עם מישהו באפליקציית גריינדר; ויש עוד שורת אירועים דומים מדי, כאילו אנחנו חיים באיראן. בכל סרטון הסברה ישראלי, היחס לקהילה הגאה מככב. עושים הכל כדי להדגיש את שוויון הזכויות, את הפתיחות, את העובדה שכאן בטוח - לא כמו אצל השכנים החשוכים. אבל מה שקורה במציאות פשוט מפחיד. כי אם אדם לא יכול ללכת ברחוב בבטחה, כל הסרטונים האלה לא שווים כלום.
ב-2019 שודרה ב-yes סדרת הדוקו הנפלאה "טרנסקידס", על ילדים שעברו תהליך של התאמה מגדרית. כעת, שבע שנים אחר כך, היוצרים חזרו לבדוק מה קרה להם, ולסגור מעגל. משמח לראות שארבעתם יחסית בטוב, והם נותרים גיבורים וגיבורות חזקים, פתוחים מאוד מול המצלמה, לא מתביישים בשום דבר. רומי אברג'יל הפכה בינתיים לכוכבת מוכרת, אבל לא פחות מעניין לראות מה קרה לאלה שמנסים לחיות את חייהם מחוץ למצלמות.
אין הרבה סרטי דוקו שמעבירים את החוויה, את הקשיים, את הלבטים האדירים ואת היחס המשפחתי ברגישות של "טרנסקידס". זאת קלישאה, אבל מדובר בעבודת קודש עבור בני נוער וילדים. הם רואים שהם לא לבד. הם רואים שאפשר שיקבלו אותם. הם רואים שיכולים להיות להם חיים טובים. חיים רגילים, משעממים אפילו, כאלה שבהם הזהות שלהם היא לא רק התהליך המגדרי, אלא גם עבודה, אהבה, וסתם ללכת לשתות קפה בלי שאף אחד ישאל אותך מיליון שאלות.
בעצם, הסרט הזה הוא שירות לכל הצופים. הבחירות האמיצות של המשתתפים הן השראה: ההחלטה ללכת עם מה שאתה באמת מרגיש, והנכונות לשלם עליה מחירים גדולים, מול משפחה, מול חברה, ומול עולם שלא תמיד מבין. "טרנסקידס" מזכירה לנו את הדבר הכי בסיסי: כולם בסך הכל בני אדם מאוד-מאוד רגילים. האירועים האחרונים מחזירים את ישראל שנים רבות לאחור, וגורמים לחשוב שאנחנו חיים במדינה חשוכה. הסרט נותן תקווה שהכל יכול להיות בסדר, אבל צריך לזכור שיש עוד דרך ארוכה לעבור עד שיהיה שוויון זכויות אמיתי. ואז נוכל באמת להתהדר בסרטוני הסברה מושקעים.
בקטנה
הישראלים לחוצים מהירי האיראני? ב"מהדורה המרכזית" של ערוץ 14 הקדישו זמן נרחב למה שבאמת מעניין: אהוד ברק ומנסור עבאס. כי מה יותר רלוונטי מחומרי תעמולה דלוחים של הליכוד ברגעים שבהם כולנו שואלים את עצמנו אם הממ"ד או המקלט מוכנים. אפשר לנוח עם זה לכמה רגעים ולהביא חדשות אמיתיות?
