תַּחַת שֶׁמֶשׁ כָּזֹאת דָּבָר לֹא יֵחָבֵא,
לֹא שְׁקִיעַת חוֹלוֹת הַזְּמַן הַמַּלְבִּינִים
וְלֹא שְׂעָרוֹת שֶׁמַּלְבִּינוֹת אֶת הַפָּנִים
וְלֹא שְׁקִיעָתָהּ הָאֲדֻמָּה שֶׁל הַתְּשׁוּקָה
וּזְרִיחָתָהּ שֵׁנִית כְּאוֹת בְּשׂוֹרָה אוֹ מְצוּקָה
וְלֹא הַנֶּפֶשׁ: מַעֲקֶה חָלוּד
עַל סַף הַמּוּעָקָה.
וְלֹא הַשָּׁנִים,
שֶׁבִּמְרוּצָתָן קָדִימָה מָצְאוּ שֶׁהֵן
שָׁבוֹת אָחוֹר
כְּמוֹ שֶׁאָבַדְתִּי בִּשְׁכוּנַת יַלְדוּת,
כֹּה קָטָן,
וְאֵיךְ אֶחְזֹר
לְכָאן כְּשֶׁאֲנִי כְּבָר כָּאן?
וְלֹא הַמִּלְחָמָה: צוּק אַדִּירִים
סָפֵק נֶחְשַׂף אֶתְמוֹל, סָפֵק הָיָה תָּמִיד
עוֹד טֶרֶם יָדַעְתִּי שֶׁהָיִית.
אֲבָל מָה שֶׁנִּסְתַּר עוֹדוֹ נִסְתָּר
אַתְּ עוֹמֶדֶת בְּגַבֵּךְ אֵלַי וְצוֹפָה
צִפּוֹר פּוֹרֶשֶׂת כְּנָפֶיהָ
וּפוֹרַחַת מִתּוֹךְ הַדְּקָלִים.
יָם הַמָּוֶת הוּא יָם הַחַיִּים.