שלומית אהרון מתקשה להסתיר את ההתרגשות שלה. הערב, במופע חדש, "כל הצלילים", שיתקיים באולם צוקר, בהיכל התרבות בתל-אביב, היא תחגוג שישים שנות קריירה. "המופע החדש הוא נקודות ציון בדרך שלי כזמרת", אומרת אהרון. "קטפתי מכל השנים את מה שאני מרגישה שהשאיר בי חותם. המיוחד בערב הזה אלו העיבודים המיוחדים והיפהפיים של הזמר והיוצר אייל חביב, שלקח את השירים והלביש אותם בצבע המיוחד שלו. הוא גם צעיר ממני בהרבה, וזה תמיד מרגש אותי לראות איך הדברים נשמעים מזווית אחרת".
איך את מסכמת שישים שנות קריירה?
"השישים זה מגיל 16, כשהתחלתי להופיע עם יגאל בשן. ואפשר גם ללכת לכיתה א', שם קיבלתי את הסולו הראשון, באחד הטקסים. אני עדיין מרגישה שזה ייעוד חיים בשבילי, אז כל עוד אנשום, ויהיה לי כוח, ומה להגיד, והנאה, וקהל שרוצה לשמוע אותי, אני אהיה על הבמה".
המופע יוצא במקביל לסינגל החדש שלה, "פיסות אהבה", ללחן של יהודה פוליקר ומילים של דני רובס, שפוגש את אהרון בין סערת המציאות, קולות המלחמה והתחושה המתמדת של חוסר ודאות, ומנסח ברגישות את הרצון להמשיך להאמין בטוב גם כשהעולם סביב מתערער. "העבודה עם דני רובס ויהודה פוליקר הייתה מרגשת ומהנה", אומרת אהרון. "שניהם זמרים, שמבינים ללב זמרת. המפגשים עם פוליקר היו לפני ואחרי 7 באוקטובר, עם כל התחושות של התקופה. רציתי את החום שבמוזיקה שלו, העצב והשמחה שמתחברים אצלו והצליל המוכר שלו. דני היה מאוד קשוב לתחושות שלי, וכתב מילים מרגשות ומדויקות".
