זו הייתה עונה מאוד לא קלה, אבל היא מסתיימת באופן הראוי ביותר: גמר פלייאוף בין שתי קבוצות היורוליג הישראליות.
אולם בעוד שמכבי ת"א מגיעה בסגל כמעט מלא, אצל הפועל ת"א חלו הרבה מאוד שינויים ותהפוכות מאז שהבטיחה את מקומה במפעל האירופי הבכיר לעונה נוספת.
בראש ובראשונה, שלושת הזרים שהיו הכי משפיעים לאורך העונה נגרעו מהסגל. אלייז'ה בראיינט סבל מפציעה שגמרה סופית את העונה שלו, אנטוניו בלייקני סוחב פציעה ארוכה וספק אם יהיה כשיר לסדרה, דן אוטורו חושש מהמצב הביטחוני. בנוסף אליהם, גם ליוואי רנדולף פצוע, או כמו שטוענים גורמים שונים במועדון, עושה קולות של פצוע. כבר כמה שבועות אנחנו שומעים שזה אולי יבריא וההוא אולי ישתכנע, אז בואו נניח שזה לא יקרה.
בהיעדרם. יש לומר, קרו גם דברים טובים. מדובר בראש ובראשונה בכושר המעולה אליו נכנס ואסיליה מיציץ' והשילוב הנהדר שלו עם ים מדר. הסרבי לא רכז, הניסיון לשחק איתו כמוביל כדור פגע בו לאורך העונה. ודווקא עם מדר, שלא קיבל הזדמנויות ביורוליג, הוא מזכיר את ההוא מפעם, זה שהפועל חשבה שהיא מחתימה. הם מהווים ביחד קו אחורי טוב לא פחות משל מכבי, אולי אף יותר.
גם מצב הישראלים האחרים בהפועל שונה לחלוטין משהיה עד לפני כמה חודשים. תומר גינת חזר מפציעה, עוז בלייזר נולד מחדש, זו כבר בטח לא נקודת חולשה של הקבוצה.
הבעיה היא בקו הקדמי. מכבי קבוצה גבוהה, ובלי אוטורו יהיה קשה למנוע ממנה ללכת פנימה ולשלוט בריבאונד. הפועל אמנם דרסה אותה במשחק סיום העונה, אבל לא בטוח שהמשחק ההוא שיקף את יחסי הכוחות. עם זאת, כדי לנצח בסדרה, הקבוצה של קטש תצטרך לשחק הגנה שונה לגמרי מאשר בהפסד ההוא, וכנראה טובה יותר גם מזו שהציגה רוב העונה.
מי תיקח? מכבי מאוזנת יותר, הפועל מוכשרת מאוד. נקווה שהכל יוכרע בדקה האחרונה של המשחק החמישי, ואז נוכל להגיד בכל מקרה שהכדורסל הישראלי ניצח.
