מתפרסם בשיתוף מרכז השלטון המקומי
בישראל 2026, יום שעובר ללא דיווח על לפחות מקרה אלימות אחד הוא אירוע נדיר. ארגוני פשיעה, כנופיות נוער, בעלי עסקים שנאלצים לשלם פרוטקשן לבריונים, חיסולים לאור יום, גניבה ואגירה של כלי נשק ותחמושת – כל אלה הפכו לחלק אינטגרלי מכותרות החדשות, והופכים את המרחב הציבורי הישראלי לג'ונגל פרוע.
בתוך המציאות הזו, הרשויות המקומיות נאלצות להתמודד מדי יום עם ההשלכות בשטח – מול תושבים, בעלי עסקים ומערכות חינוך ורווחה שנדרשות לתת מענה מיידי. במקביל הן משקיעות יותר ויותר במערכי ביטחון עירוניים, בטכנולוגיות, בשיטור מקומי ובתוכניות מניעה, אך מדגישות כי אין בכך תחליף לאחריות המדינה.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, התריע לאחרונה כי הפשיעה המאורגנת חודרת גם למרחב הציבורי ולמערכות השלטון, וכי יש למנוע זליגת משאבי ציבור לידי גורמי פשיעה. לדבריו, תופעות של פרוטקשן והשתלטות עבריינית על מכרזים ציבוריים מחייבות היערכות מערכתית רחבה וחיזוק של האכיפה ברמה הלאומית.
על רקע המצב המידרדר, לקראת ועידת השלטון המקומי MUNIEXPO26, ראשי הרשויות המקומיות דורשים לראות במצעי הבחירות הקרובות תוכנית לאומית כוללת לחיזוק הביטחון האישי ולהשבת המשילות ברחבי ישראל.
"קורא לשב"כ להתערב"
ראש מועצת ג'דיידה מכר, סוהיל מלחם, מכיר את המלחמה הזו על בשרו. מלחם שרד ניסיון התנקשות לפני שלושה שבועות, לאחר שנורה ונפצע באורח קשה בתחומי המועצה בעת שיצא מחתונה. גם סגנו, עביד עביד, נפצע באורח בינוני באירוע. היורה, שהגיע רכוב על קורקינט, ירה תחילה בסגן, לאחר מכן בראש המועצה – ונמלט. מלחם, שעבר מספר ניתוחים ונמצא בימים אלו בהתאוששות, כבר חווה בעבר את נחת זרועם של ארגוני הפשע: בדצמבר 2019 הוא נפצע קשה לאחר שחמושים פתחו בירי לעבר ביתו.
"בכל פגישה שקיימתי, תמיד הקדשתי את הדקות הראשונות לדבר על המלחמה בחברה הערבית", מסביר מלחם בראיון ראשון לאחר שניצל, ומשווה את המצב לאיומים האסטרטגיים הגדולים ביותר על ישראל. "זו מלחמה לכל דבר ועניין, לא פחות מהמלחמה מול איראן, חיזבאללה, או איום ביטחוני אחר. זו מלחמה על חיי אדם, ועל המדינה להתייחס אליה באותה הרצינות. אני חש אכזבה גדולה מכך שהשב”כ עדיין לא מעורב בחקירת ניסיון ההתנקשות בי. אני מעריך את עבודת המשטרה ולהב 433, אך לשב”כ יש אמצעים מתקדמים. הציבור הערבי זכאי לקבל את אותה רמת הגנה וביטחון שמקבל כל אזרח במדינה".
מרכז השלטון המקומי יצא לשביתה בכלל הרשויות המקומיות בחודש שעבר לאחר הפגיעה בראש מועצת ג'דיידה מכר, שהגיעה מספר שבועות לאחר ניסיון ההתנקשות בראש עיריית עראבה אחמד נסאר. למלחם לא קל להישאר אופטימי: "במשך שנים אמרתי שאני חושש שכל המלחמות יסתיימו בסופו של דבר, אבל המלחמה בפשיעה בחברה הערבית תימשך. לצערי, אני משלם מחיר אישי כבד על המאבק. מה שקרה לי הוא לא רק סיפור אישי אלא תמרור אזהרה למדינה כולה. אסור לנו להשלים עם המציאות הזו ולהפסיק להיאבק בה".
בצפון הארץ, ראש מועצת חצור הגלילית, מיכאל קבסה, מתמודד גם הוא עם אובדן ההרתעה. "אובדן המשילות אינו נובע ממחסור בחוקים אלא ממחסור באכיפה, בהרתעה ובנוכחות אפקטיבית של המדינה בשטח", הוא טוען.
קבסה, שעוסק בנושא מדי יום, פועל לחיזוק מערכי הביטחון היישוביים, הרחבת פריסת המצלמות, שדרוג ציוד החירום והעמקת שיתוף הפעולה עם המשטרה ומג"ב. במקביל, הוא נלחם מול משרדי הממשלה להצבת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים ולקבלת תקציבים ייעודיים למרחב שסובל בשנים האחרונות מפרוטקשן, ונדליזם ופשיעה הפוגעים בתושבים ובעסקים.
לדבריו, ללא מאבק לאומי משולב וחיזוק משמעותי של המשטרה, שום פתרון מקומי לא יספיק. בנוסף, קבסה מפציר במדינה להעניק "רשת ביטחון לעסקים": "כאשר המדינה לוקחת אחריות ומעניקה כיסוי ביטוחי, היא מכירה בבעיה ומחויבת לטפל בה. מהלך כזה יאפשר לבעלי עסקים לפעול בביטחון רב יותר ויעודד אותם להגיש תלונות, ללא חשש שיישארו לבדם מול הנזק. במשילות אמיתית האזרחים שומרי החוק מרגישים מוגנים, והעבריינים יודעים שהמדינה חזקה מהם".
ראש עיריית פתח-תקווה, רמי גרינברג, מספר על המאמצים העירוניים שהוא משקיע לטובת הביטחון האישי, מתוך הבנה שהמציאות מחייבת היערכות מתקדמת ומקצועית. לשם כך, הקפיצה העירייה את תקציב הביטחון מכ-61 מיליון שקלים בשנת 2018 לכ-110 מיליון שקלים בשנת 2026 – וזאת ללא הטלת מס נוסף על התושבים.
ההשקעה תורגמה להרחבת סיירות הביטחון, הקמת מרכז שליטה עירוני הפועל 24/7, פריסת אלפי מצלמות, תגבור השיטור העירוני ומערכי אבטחה ליליים. "השקענו בטכנולוגיות מתקדמות, במצלמות אכיפה נגד מפגעי רעש ובמערכת 'בונד' החדשנית, שתאפשר בקרוב לכל תושב לקבל ליווי ביטחוני אישי באפליקציה, עם מוקד אנושי הפועל מסביב לשעון", מפרט גרינברג, ומדגיש כי יעד מרכזי הוא "להבטיח שכל ילד, נער, הורה ותושב יוכלו לחיות בביטחון".
חלק בלתי נפרד מהמלחמה בפשיעה, לשיטתו של גרינברג, הוא המניעה והדאגה לבני הנוער בשעות הפנאי. העירייה מפעילה 11 מרכזי נוער הפתוחים בקיץ עד חצות, מסבסדת תנועות נוער והרחיבה את פעילות מדריכי הרחוב וסיירות ההורים בשכונות. גם בתוך מוסדות החינוך, מגני הילדים ועד התיכונים, מופעלות תוכניות לחוסן רגשי, מיומנויות חברתיות ומוגנות ברשת. "אנו משקיעים תקציבים משמעותיים כדי להעצים את הפעילות מתוך מחויבות להבטיח שכל תלמיד ותלמידה ילמדו בסביבה בטוחה ומכבדת", הוא מסכם.
דרישה לתוכנית לאומית
מי שמוביל את המאבק המערכתי של הרשויות המקומיות הוא יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, חיים ביבס, שמתריע זה שנים על אובדן המשילות. ביבס מבהיר כי למרות שהרשויות משקיעות מיליונים בכוח אדם, רכבי סיור וטכנולוגיה, ואף מסייעות למשטרה במסגרת חוק "השיטור המקומי" - הן אינן יכולות להחליף את המדינה.
"ביטחון אישי הוא שירות בסיסי ולא מותרות", מבהיר ביבס, "כשאזרחים חוששים במרחב הציבורי, כשראשי רשויות נמצאים תחת איום וכשארגוני הפשיעה מתרחבים – זו מציאות שמדינה לא יכולה להשלים איתה. הרשויות המקומיות משקיעות מדי שנה מאות מיליוני שקלים במערכי ביטחון. לצד זאת, מדינת ישראל חייבת להוביל מאבק לאומי נחוש בפשיעה ובאלימות – חיזוק המשטרה, טיפול בארגוני הפשיעה ומאבק אמיתי בתופעת הפרוטקשן. המאבק הזה מחייב גם תפיסה ארוכת טווח שמשלבת אכיפה, חינוך ורווחה, כדי להרחיק צעירים ממעגלי הפשיעה ולחזק את תחושת הביטחון האישי במרחב הציבורי".
הנושא הקריטי והנפיץ הזה יעמוד במרכזה של ועידת השלטון המקומי, MUNIEXPO26, שתתקיים באקספו תל-אביב בתאריכים 23-24 ביוני. אל האירוע תגיע כל הצמרת המוניציפלית והניהולית של ישראל, כ-7,500 מנהלים בכירים מ-257 רשויות מקומיות וכ-400 חברות ותאגידים עירוניים.
לצד היותו כר פורה לחדשנות, יזמות עסקית ומפגש מקצועי, הכנס יהיה השנה, יותר מכל, קריאת השכמה דחופה של מנהיגי הציבור המקומיים לממשלה: החזירו לנו את הביטחון האישי.
מתפרסם בשיתוף מרכז השלטון המקומי
