כשפרצה המלחמה ב-7 באוקטובר, בעלה של שני מקלב, קצין במילואים, הוקפץ מיד לשירות והיא מצאה את עצמה בבית עם שני ילדים המשוועים לתמיכה. "בתחילת המלחמה התעלמו מהדבר הזה שנקרא מילואים. אני זעקתי לעזרה ברגע שראיתי שבעלי מוקפץ לעוד ועוד סבבים ופניתי באופן פרטי לתמיכה רגשית לילדים, כי לא הייתה ברירה".
2 צפייה בגלריה
גיל שמיר, אמא לשלושה: "הילדים שלנו זקוקים לסל תמיכה וטיפולים שמערכת החינוך תספק באופן יזום. כיום, אם יש מענה, זה בעיקר עניין של מזל"
(ללא)
מאז עשה בעלה מעל 450 ימי מילואים, ונמצא כעת בסבב השמיני. הילדים היום בני 8
ו-11. "בבית ספר ביקשו לדעת מי מגויס למילואים ובאיזשהו שלב נתנו מענה של שעה לילדי המילואים עם יועצת רגשית, אבל גיליתי שזה לא היה מותאם ספציפית לילדי המילואים.
“פניתי כמה פעמים, עדכנתי בכל סבב ואין שום מענה מבית הספר. שכחו מאיתנו לחלוטין. זה הגיע לרמה שהמורים צוחקים: 'מה, הוא עוד פעם במילואים?' אותי זה לא מצחיק. הדבר הבסיסי שאני מצפה זה לתת מענה לילדים, הם כל כך צריכים את זה. וזה לא רק מענה נקודתי. צריך לדאוג להם לאורך זמן".
התופעה שמתארת שני עומדת בליבו של דוח מרכז המחקר של הכנסת בנושא מענה לתלמידים שהוריהם משרתים במילואים או בקבע. מהדוח עולה כי "קיימים פערים בין הנתונים הקיימים על תלמידי שהוריהם משרתים במילואים לבין השימוש בהם בבתי הספר השונים לצורך איתור, ליווי ומתן מענים. כן קיימים פערים במידת השימוש של מנהלי בתי הספר במערכת הדיגיטלית שבה מוצגים הנתונים על תלמידים שהוריהם מגויסים למילואים".
עוד עולה מהדוח, כי מרבית הסעיפים בחוזר מנכ"ל משרד החינוך למתן מעטפת ותמיכה לימודית, רגשית וחברתית, וכן הנחיות לאיתור התלמידים ומעקב אחר מצבם, ליווי וסיוע בהתאם לצורך ותקשורת עם ההורים — מנוסחים כהמלצות ולא כהוראות מחייבות. "נראה כי המסמך משאיר שיקול דעת רחב למנהלים ולצוותים החינוכיים בבחירת היקף היישום ואופן הביצוע", נאמר בדוח.
2 צפייה בגלריה
שני מקלב, אמא לשניים: "זה הגיע לרמה שהמורים צוחקים: 'מה, הוא עוד פעם במילואים?' הדבר הבסיסי זה לתת מענה לילדים, הם כל כך צריכים את זה"
פערי למידה ונשירה סמויה
מהדוח, שהפיקה ד"ר ניצן פייביש ביוזמת ח"כ חילי טרופר, עולה שלפי נתוני משרד הביטחון ישנם למעלה מ-320 אלף ילדים עד גיל 18 להורים משרתי מילואים. 37% ממשרתי המילואים הם הורים לילדים מתחת לגיל 18, מתוכם 89% הם הורים לילדים עד גיל 12.
68,531 משרתי מילואים ששירתו בשנה האחרונה מעל 55 ימים והם הורים לעשרות אלפי תלמידים שלהם הורה ששירת או עדיין משרת. מהדוח עולה שהיעדרותם הממושכת של חיילי המילואים ומשרתי הקבע מביתם וממשפחתם עשויה ליצור אתגרים רגשיים ולימודיים בקרב ילדיהם.
"ההשלכות האפשרויות של היעדרות ממושכת של הורה עשויות להשתנות לאורך הרצף ההתפתחותי", קובע הדוח. "בגיל הינקות עלולים להיווצר מצבי דחק מתמשכים המשפיעים על תחושת הביטחון וההתפתחות; בגיל הגן עשויות להופיע נסיגות תפקודיות וקשיי הסתגלות, בגילאי היסודי ישנו חשש להתרחבות הנשירה הסמויה ולהצטברות של פערי למידה; בחטיבת הביניים ובתיכון עלולים להתגבר קשיי מוטיבציה, שחיקה רגשית, טשטוש גבולות והתנהגויות סיכון".
לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב משפחות המילואים בשנת 2025, למעלה מחצי (52%) מבנות הזוג של משרתי מילואים דיווחו על שינוי לרעה במצבם הנפשי של ילדיהן (עד גיל 21) הגרים בבית.
בסקר פורום נשות המילואים מדצמבר 2025, שבוצע בקרב מדגם של כ-3,000 משתתפים, עלה ש-90% מההורים דיווחו על מגמה שלילית במצבם הרגשי של ילדיהם, וכ-44% מההורים פנו לטיפול רגשי/נפשי עבור ילדיהם. נתונים אלה דומים לנתונים מסקר דומה שערך הפורום בשנת 2024.
בסקר פורום משפחות הקבע מדצמבר 2025 עלה כי 86% מהמשרתים דיווחו כי שגרת חייהם כמשפחה השתנתה, ו-70% דיווחו כי לפחות אחד מילדיהם חווה ירידה בתחום הלימודי. בנוסף, 95% דיווחו שבית הספר לא העמיד עזרה ייעודית קבועה למשפחה בעת המלחמה; 70% דיווחו על היעדר התחשבות באיחורים והיעדרויות, ו-20% דיווחו כי לא היו זכאים לקבל שעות תגבור בבית הספר.
בלי מעטפת רגשית מסודרת
גיל שמיר מקריית ענבים, אמא לשלושה ילדים — בני שנתיים, 4 ו-7 — שבעלה עשה מעל 250 ימי מילואים, מתארת: "כשבן הזוג שלי משרת במילואים באופן בלתי צפוי ולתקופות לא ידועות, אני מרגישה שהמענה של מערכת החינוך תלוי בעיקר באנשים טובים ולא במדיניות מסודרת. המחנכת של הבת שלי בכיתה א', מדהימה ורגישה מאוד למצב, אבל לא תמיד יש הבנה מצד כלל הצוות החינוכי לקשיים שילדי מילואימניקים חווים.
"במהלך הלמידה מרחוק, למשל, עצם זה שהילדה הצליחה להתחבר לזום היה הישג גדול, אבל לא תמיד התייחסו לזה כך. מעבר לכך, אין מעטפת רגשית מסודרת. גם כשבתי הספר יודעים שהורה נמצא במילואים, אין מעקב שיטתי אחר הצרכים של הילדים, ואם נדרש טיפול רגשי או תמיכה מקצועית, האחריות והעלות נופלות על ההורים. הילדים שלנו זקוקים לסל תמיכה וטיפולים שמערכת החינוך תספק באופן יזום. כיום, אם יש מענה, זה בעיקר עניין של מזל".
עמית טרכטינגוט, ראש תחום מדיניות בפורום נשות המילואימניקים: "דוח מרכז המחקר של הכנסת רק חתם רשמית את מה שאנחנו חוות יום-יום: הילדים שלנו משלמים מחיר כבד מנשוא על שירות המילואים הממושך. בשנתיים וחצי האחרונות בתיהם של משפחות המילואים חווים טלטלה מתמשכת. מסגרות החינוך, אשר פוגשות את ילדינו יום יום לשעות ארוכות, חייבות להיות אי של יציבות עבורם.
"העובדה שאין כיום מידע מסודר על יישום חוזר המנכ"ל או על אפקטיביות המענים בשטח היא מחדל. הגיע הזמן לעבור מהכרה עקרונית וטפיחות על השכם – לאחריות מערכתית. ילדי המשרתים חייבים להיות מוכרים ומאותרים בצורה מסודרת, ולקבל ליווי מותאם. המערכת צריכה לתת להם גב, ולהוכיח שהיא רואה אותם, על כל המורכבות והמשקל שהם נושאים על גבם. לא נסתפק יותר בהבטחות על הנייר".
ח״כ חילי טרופר: ״כשההורים במילואים, גם הילדים משלמים מחיר כבד. משרתי המילואים ומשפחותיהם, הנושאים בעול ההגנה על המולדת, לא יכולים להסתפק רק במילים יפות של הוקרה. הם וילדיהם ראויים למענים מעשיים, רחבים ומתמשכים.
"הנתונים מראים כי עשרות אלפי תלמידים אשר מתמודדים עם היעדרות ממושכת של הורה במילואים, חווים קשיים רגשיים ולימודיים. יותר ממחצית ממשפחות המילואים מדווחות על פגיעה במצבם הנפשי של הילדים, ואלפי תלמידים זקוקים לליווי, לתמיכה ולהתאמות במערכת החינוך. ההוקרה האמיתית למשרתי המילואים מתחילה בדאגה לילדיהם בכיתה, וזוהי אחריותה של הנהגת המדינה ששלחה את הוריהם להגן ולשמור עליה".
ממשרד החינוך נמסר: "ילדי המילואים ומשפחות המשרתים נמצאים בלב העשייה של משרד החינוך מאז פרוץ המלחמה. מדובר במחויבות לאומית, ערכית וחינוכית מהמעלה הראשונה. בניגוד לטענה העולה מהדוח, המשרד גיבש כבר בתחילת 2024 מדיניות ייעודית וסדורה הכוללת איתור, מיפוי, ליווי ומתן מענים רגשיים, חברתיים ולימודיים, והטמיע אותה.
"גם הטענה להיעדר מנגנוני איתור ותיעדוף אינה עולה בקנה אחד עם העובדות. לרשות בתי הספר עומדת מערכת נתונים ייעודית המתעדכנת באופן שוטף ומאפשרת זיהוי של תלמידים שהוריהם מגויסים למילואים, לצד מעטפת מקצועית רחבה. מטבע הדברים, צרכיהם של תלמידים אלה אינם אחידים, ולכן גם המענים אינם אחידים".
