האירועים הדרמטיים של הימים האחרונים חושפים כי מדיניות החוץ של ישראל, ששמה את כל הז'יטונים על נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הותירה אותה כעת ללא תוכנית גיבוי. לאחר שהתרחקה מאירופה ולא השקיעה בשימור הקשרים עם המפלגה הדמוקרטית, גילתה ירושלים כי המשענת היחידה שלה בוושינגטון סדוקה לחלוטין.
שורשי המשבר הנוכחי נעוצים באותה פגישה מפורסמת בבית הלבן, שבה הציגו ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד הקודם, דדי ברנע, תוכנית להקרסת השלטון באיראן. בעוד שבכירי הממשל האמריקאי הגדירו את התוכנית כ"בולשיט" והזהירו מפני הסתבכות, טראמפ בחר בצד הישראלי, מתוך אמונה שהמערכה באיראן תהיה מהירה ופשוטה, בדומה למודל ונצואלה. אלא שהמציאות טפחה על פניו כשהאיראנים לא נכנעו והשתלטו על מצר הורמוז, וטראמפ, כמו איש עסקים שחותך הפסדים, החליט לחתור במהירות לסיום המערכה. לדברי גורם שמעורה בפרטים, "נתניהו עשה לו תרגיל מסריח, הוא הבין שהראייה של נתניהו לא תואמת את שלו. נתניהו לא רוצה לסיים את המלחמה, הוא רוצה לחזור להפציץ".
הקרע הזה הגיע אתמול לפיצוץ מוחלט בשולי פסגת ה-G7 בצרפת, על רקע השלמת מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן. בראייה האמריקאית, נתניהו ניסה לפוצץ את המו"מ מאחורי הגב של טראמפ. "לא אהבתי את העובדה ששעתיים לפני שעמדנו לחתום על ההסכם הייתה תקיפה בביירות", אמר אתמול טראמפ, "לא אהבתי שהוא ביצע את התקיפה בעקבות עניין קטן מאוד, כמה כטב"מים שהיו בישראל. ובסוף הוא ביצע תקיפה גדולה מאוד. זה לא היה מידתי. זו הייתה תקיפה אכזרית. הייתה לי מערכת יחסים מצוינת עם ביבי, אבל עכשיו ביבי צריך לנהוג באחריות רבה יותר בכל הנוגע ללבנון".
ההצעה של טראמפ
בניסיון לכפות סיום מהיר למערכה בלבנון, הציג אתמול טראמפ יוזמה חריגה: העברת האחריות לפירוק חיזבאללה מנשקו לידי נשיא סוריה החדש, אחמד א-שרע, אותו הגדיר כ"מנהיג חכם ותקיף שלא אוהב את חיזבאללה". טראמפ עקץ את נתניהו ואמר: "ישראל נלחמת בחיזבאללה כבר יותר מדי זמן. אם היא לא יכולה לבצע את המשימה בלי להרוג את כל השאר בדרך, מנהיג סוריה יעשה את העבודה טוב יותר".
בירושלים ממש לא מתלהבים מהרעיון, שמשמעותו היא למעשה מתן דריסת רגל טורקית בלבנון (בהתאם לאיומיו האחרונים של ארדואן), והתחזקות הציר הסוני הרדיקלי – סעודיה, קטאר, פקיסטן וטורקיה – נגד ישראל. מנגד, בדמשק ובביירות קיימת חשדנות רבה. הנשיא הסורי, שאף סירב להגיע לוושינגטון לחגיגות יום הולדתו ה-80 של טראמפ, מעדיף להתמקד בשיקום סוריה החדשה ובהתנערות מהאיראנים, לצד מלחמה משותפת עם לבנון בהברחות נשק וסמים.
"שמירת הגבול המשותף היא המטרה המיידית החשובה ביותר", אמר ל"ידיעות אחרונות" דיפלומט לבנוני בכיר, "אסור לשכוח את האיבה ארוכת השנים בין סוריה ולבנון במהלך שלטונו הארוך של בשאר אסד, שנהנה מחסות איראנית. סוריה של היום מתנערת מהאיראנים, בדיוק כמו לבנון. זה נכון שיש אויב משותף, אבל היחסים חייבים להיבנות בזהירות". עם זאת, מקורות בדמשק מציינים כי א-שרע עשוי להיעתר ללחץ האמריקאי אם הדבר יבטיח לו סיוע פיננסי ממדינות המפרץ העשירות.
במקביל, טראמפ הרעיף שבחים על ההנהגה האיראנית הנוכחית, כינה אותם "אנשים רציונלים, חכמים ולא קיצונים, היה נעים לעבוד איתם", והצהיר כי החלפת המשטר מעולם לא הייתה מטרתו. הוא טען כי "אם לא הייתי מתערב, ישראל הייתה מושמדת מזמן", והתגאה בכך שההסכם מונע מאיראן פיתוח או רכישה של נשק גרעיני, ואיים כי אם יפרו זאת "כל הגיהינום ייפול עליהם". בישראל נדהמו למשמע האמירות הללו: המשטר שטובח באזרחיו מוגדר כרציונלי, והאיראנים צריכים פשוט להמתין שנתיים וחצי עד שטראמפ יעזוב את הבית הלבן כדי לפרוץ לפצצה.
ההצהרות מול המציאות
בעוד שגריר ישראל בוושינגטון, יחיאל לייטר, הודה פומבית כי בירושלים "לא יודעים מהם הפרטים המדויקים" של מזכר ההבנות, אמש הפיצו רשת "אל-ערבייה" וגולים איראנים מסמך שנטען כי הוא הנוסח הסופי שלו. סעיף 6 קורא ליזום תוכנית שיקום של 300 מיליארד דולר ש"יישומה" ייקבע בהסכם סופי, סעיף 9 מחייב את טהרן לשמור על "סטטוס-קוו גרעיני" עד ההסכם העתידי, סעיף 10 קובע הטבה עצומה לאיראן – פטור מסנקציות הנפט – מיד עם החתימה על מזכר ההבנות הראשוני, וסעיף 13 קובע: המו"מ על הגרעין לא יחל לפני שההקלות "יחלו".
ולמרות הצהרותיו של נתניהו במסיבת העיתונאים שלשום כי "ישראל חזקה מאי פעם וציר הרשע חלש מאי פעם", ההשלכות בשטח מורכבות בהרבה. בחזית הלבנונית, בעוד נתניהו מצהיר כי צה"ל יישאר ברצועות הביטחון העמוקות בדרום לבנון (כמו הבופור) ככל שיידרש, חיזבאללה כבר מנצל את המצב. ארגון הטרור אמר לסוכנות הידיעות "רויטרס" כי איראן העניקה להם ערבויות שלא תחתום על הסכם סופי עם ארה"ב (לאחר חתימת מזכר ההבנות הצפויה ביום שישי) אלא אם ישראל תיסוג לחלוטין מדרום לבנון. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, גיבה זאת והבהיר כי המלחמה לא תסתיים לחלוטין ללא נסיגה ישראלית. אמש אף איים צבא איראן כי ישראל צריכה לצפות לתגובה קשה אם תמשיך לתקוף בדרום לבנון.
בנוסף, מדינות המפרץ, המזהות את חולשתה של ארה"ב ואת בידודה של ישראל, פנו ל"פרוטקשן" – התקרבות לאיראן והזרמת כספים לשיקומה כדי לקנות שקט. למרות שטראמפ עשוי לנסות לקדם נורמליזציה כפיצוי לישראל, גורמים אזוריים מבהירים כי הרחבת ההסכמים מול סעודיה אינה על הפרק. מנהיגי האזור, אף שהם מעריכים את עוצמתה הטכנולוגית של ישראל, מתעבים את נתניהו ומסרבים לקדם כל מהלך כל עוד הוא בשלטון. הקשר היחיד שנותר איתן וגלוי הוא עם איחוד האמירויות, בעוד שאר הקשרים ירדו עמוק מתחת לרדאר. כמו כן, בכירים בישראל מודים כי היציאה של איראן מחוזקת מהסבב הנוכחי סותמת סופית את הגולל על הסיכוי שחמאס יסכים אי פעם להתפרק מנשקו.
נתניהו מבין כעת כי ידיו קשורות וכי אין לו אלטרנטיבה בארה"ב. כדי למנוע מטראמפ "לחבל" בסיכוייו בבחירות בישראל וכדי לנסות להגיע להבנות, מתקרב הרגע שבו לא יהיה מנוס מנסיעה דחופה של ראש הממשלה לוושינגטון, בניסיון אחרון לדבר על ליבו של הנשיא האמריקאי.
