לא מזמן, מעט לאחר שחגג את יום הולדתו ה-93 (!), ווילי נלסון הוציא את Dream Chaser, אלבום הסולו ה-79 (!) שלו. כשחושבים על המשפט הזה רגע נוסף, נדמה שאפשר להוסיף לו עוד כמה סימני קריאה, והוא עדיין יהיה בלתי נתפס.
מי שלא עקב אחרי נלסון בשנים האחרונות, אולי יופתע לגלות שרק בשנה שעברה האיש השלים שני אלבומים (וכך גם בשנתיים שקדמו לה). לאחד מהם קוראים Workin' Man — שזו הצורה הטובה ביותר לסכם את נלסון בשתי מילים.
אצל נלסון זו מעולם לא הייתה רק הכמות, אלא הדרך שלו לפנות למאזין והתבונה לברור את החומרים שהוא שר. בהאזנה ראשונה בולטים כאן מיד שניים: Fly Away שהלחן שלו הגיע מבובי ויטלוק, הקלידן האגדי של דרק והדומינוז, שהלך מאיתנו לפני שנה, ו-I Can't Read Your Mind שבכתיבתו השתתף בוב דילן, גם הוא לא בדיוק עול ימים. רגע יפה נוסף הוא Whiskey Wants Me To, המייצר דחף בלתי מוסבר לחפש את הסוס הקרוב ולרכוב עליו עד לשקיעה.
Dream Chaser, המשייט באופן טבעי במחוזות הקאנטרי, מציע חגיגת גיטרות המסתיימת כעבור חצי שעה קלה: יש כאן חשמלית, אקוסטית וכמתבקש מהז'אנר גם סטיל גיטאר. ב-After All למשל, הגיטרות מנהלות דו-שיח עשיר וחי עם הפסנתר הדרומי והמפוחית, המייצר פסקול קצר למערבון שכיף לצפות בו בלופ.
בעידן שבו יש רבים המחפשים כל הזמן אחרי הדבר הגדול הבא, נלסון מציע חצי שעה של חוכמת חיים והגשה מלאת חום. לזה עדיין לא נמצא תחליף.
