תשע מדינות שונות ניסו לתווך בין ארה"ב לאיראן. החל משווייץ ששגרירותה בטהרן מייצגת את האינטרסים של וושינגטון; צרפת שמקפידה לשמור על קשר פתוח אבל מוגבל עם איראן; סעודיה שחידשה יחסים דיפלומטיים ושלחה שגריר לאיראן; וגם פקיסטן, מצרים, ו"המתווכת הנצחית" עומאן. חלק מהמדינות נדחו על ידי האיראנים, חלק בידי האמריקאים. בסופו של דבר נותרה קטאר כמתווכת המרכזית כשהנשיא טראמפ מחמיא לאזרחיה, ולשליטה תמים בן חמד. רק השבוע בכינוס ה-G7 בעיר אוויאן בצרפת, נועדו טראמפ והשליט הקטארי לשיחה ארוכה שבסיומה הודיע טראמפ לתקשורת: "אני סומך על שליט קטאר כי הוא ואנשיו חכמים וישרי דרך, ומצליחים להניע משא ומתן בין ארה"ב לאיראן".
מאחורי האמירה הזו מסתתרים סכומי עתק: קטאר משקיעה עשרות מיליארדים בארה"ב - במוסדות להשכלה גבוהה, בתי מלון, מפעלים, באישים המקורבים (מאוד) לצמרת הממשל, ובאנשי הקשר האמריקאים. סך ההשקעות של חצי האי הקטארי נאמד ב-400 מיליארד דולרים.
לאורך המלחמה מול איראן ספגה קטאר הפגזות טילים איראניים, שמרביתם כוונו לבסיס אל-עודייד שבו ישבו יחידות הצבא האמריקאי. זה הבסיס האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון. עם פרוץ המלחמה הורה הצבא האמריקאי לחייליו לפנות את הבסיס, מחשש לתקיפה מסיבית של טילים מאיראן. גם גורמים בכירים בקטאר המליצו לאמריקאים לעבור לבתי מלון בחצי האי, עד להרגעת הרוחות.
לקטאר אין יחסים רשמיים עם ישראל, אבל לפי שני בכירים בעיר הבירה דוחא "גורמי צבא ומוסד ישראלhים הגיעו לשיחות עם מקביליהם". בתוך כך הונמך בחודשים האחרונים הפרופיל של הנהגת חמאס בקטאר. לעיתונות המקומית, כך נמסר לי, נאסר לראיין את בכירי חמאס. אלה נוהגים להגיע ללשכתו של חבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה, לשטוח תלונותיהם, להתייעץ ולשמוע גם ממנו ש"עדיף לשמור על פרופיל נמוך".
עד ראייה סיפר ל"ידיעות אחרונות" שצוותי המו"מ הקטאריים פועלים מחדר מצב בארמון השליט, ליד נמל התעופה הפרטי. אחד מחברי הצוות הוא השגריר מוחמד אל-עמאדי שנודע כשליח המיוחד לעזה שעבר עם "מזוודות הכסף" בישראל, ונפגש גם עם עם בכירים ישראלים.
קטאר למעשה "קנתה" את משימת התיווך בין איראן לארה"ב באמצעות כספי סיוע שמועברים לטהרן, והשקעות ענק בארה"ב. איש אקדמיה קטארי העיר באוזניי בציניות ש"יום אחד יהיה מעניין לחשוף מי הם אנשי הממשל הבכירים בארה"ב שנהנים מ"סיוע כספי" שמגיע ישירות מקטאר. כשאני מזכירה לו את הכספים ששולמו למתווכים בסביבת ראש הממשלה נתניהו, בן שיחי צוחק: "מדובר בסכומים הרבה יותר גדולים".
בכיר אחר בקטאר דיבר על "רגשי הנחיתות שמכוסים בשטרות כסף". הוא הזכיר את החרם שהוכרז על קטאר ב-2017 למשך ארבע שנים בידי סעודיה, הנסיכויות, בחריין ומצרים. "ועכשיו תצאו ותבחנו מי מובילה בתחום הכלכלי, למי הנשיא טראמפ מייחס חשיבות וכוח השפעה?"
לפי הגורם הקטארי, על אף התיווך "טראמפ ממשיך לפזר איומים, והאיראנים מבוהלים". לדבריו דוחא רואה במו"מ, שכולל גם שליחויות חשאיות לטהרן, משימת הרגעה כדי להרגיע את משמרות המהפכה האיראנים, ומנגד להרגיע גם את הנשיא טרמאפ. לטענת הגורם הקטארי "אם לישראל תהיה הזדמנות, היא תכה חזק בלבנון נגד חיזבאללה, כדי 'להעיר' את האיראנים".
לקטאר יש אינטרס עצום בהצלחת משימת התיווך: כך תחזק את מעמדה בארה"ב ובאיראן, ותעלה קרנה כמתווכת בעולם הערבי. "אבל", הוסיף בן שיחי בדוחא, "העניינים עוד לא סגורים. יש לחץ גדול על טראמפ שהוא רוצה לברוח מהמערכה מול איראן, והדמוקרטים מלגלגים עליו. את האזרח האמריקאי המלחמה הזאת ממילא לא מעניינת, אבל אם נכניס עוד כמה מיליארדים לכלכלה האמריקאית, לטראמפ יהיה קל יותר, כמו גם לכל מי שנהנה מהכספים שלנו".
בניירות עמדה שמחליפים אנשי מודיעין אמריקאים עם עמיתיהם בקטאר עולה השאלה מי הוא מקבל ההחלטות הבכיר באיראן. אין על כך תשובה חד-משמעית, אבל השליט מוג'תבא חמינאי, שר החוץ עבאס עראקצ'י ויו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, מוגדרים כ"דוגמני תצוגה". השם היחיד שחוזר ועולה בשיחות הוא אחמד וחידי, המפקד הזמני של משמרות המהפכה, הכוח החזק, שהיה בעבר שר ההגנה ושר הפנים של איראן. "הוא עוד יגיע רחוק", טוענים לגביו בקטאר, "בתנאי שישראל או האמריקאים, עם כל המילים היפות, לא יחסלו אותו".
לקטאר יש אינטרס עצום בהצלחת התיווך: כך תחזק את מעמדה בארה"ב, באיראן, ובעולם הערבי. לכן היא למעשה "קנתה" את המשימה באמצעות כספי סיוע שמועברים לטהרן, והשקעות ענק בארה"ב





