במשך שנים היה עו"ד מיכאל ראבילו אחד האישים הבולטים באולמות של בג"ץ, כשייצג את ראש הממשלה בעתירות כשהיועמ"שית לא הייתה מוכנה לכך. היום הוא יעמוד במוקד הדיונים, אבל לא כפרקליט, אלא כנושא העתירה שנדונה בבג"ץ.
בג"ץ ידון היום בעתירות אשר דורשות מבית המשפט לפסול את ההצבעה למינויו של ראבילו למבקר המדינה בשל טענות לדרישה כלפי הח"כים לתיעוד ההצבעה וכן לפסול את המינוי בשל היותו עורך דינו של ראש הממשלה נתניהו.
יועמ"שית הכנסת בתגובה לבג"ץ הגנה על המינוי וטענה כי אין ראיות להנחיה כזו לחברי הכנסת. ואילו ראבילו הגיב כי לפי הדין ובהתאם להסדר ניגוד עניינים יוכל לבצע את תפקידו.
העתירות הוגשו על ידי מפלגת יש עתיד, "מבצר הדמוקרטיה" והתנועה לאיכות השלטון, והשופט אלרון שהפסיד בהצבעה הצטרף אליה.
הדיון הבוקר ישודר בשידור חי והעותרים הרבים צפויים להביא להתארכותו. אך על שופטי בג"ץ לדון בשתי סוגיות שאינן סבוכות. הראשונה, האם ישנן ראיות להנחיה שקיבלו חברי הכנסת לתעד את הצבעתם. זו סוגיה פשוטה כיוון שהיא בחינת מספר פרסומים עיתונאיים שמבחינה משפטית ספק אם הם קבילים כראיה.
הסוגיה השנייה היא סביב עובדת היותו עורך דינו הפרטי של נתניהו העובד במשרד עורכי הדין של בן דודו של נתניהו, עו"ד דוד שמרון. השופטים יצטרכו לבחון האם מינויו של ראבילו למבקר המדינה לוקה באי-סבירות קיצונית. ככלל, לפי פסיקות עבר של בית המשפט, ההתערבות בהצבעה של כנסת ישראל נעשית במקרים חריגים מאוד, ולא כמו שקורה לעיתים תכופות יותר עם החלטות שרים וממשלה.
בדיון מתוכננים לעלות גם פתרונות ביניים אשר בכוחם לצמצם את עוצמת ניגוד העניינים הנטענת, כמו למשל, כי ראבילו יחתום על הסדר ניגוד עניינים שיקבע יועמ"ש משרד המבקר ובו יקבע כי יהיה מנוע מלעסוק בביקורת המשרד כלפי ראש הממשלה.
