לאו מסי לא שיחק כדורגל באצטדיון ארוהד שבקנזס סיטי. בגיל 39 (אוטוטו) הוא נתן קונצרט רוק פנומנלי בשלושה חלקים, הרמוניים להפליא, שהדליק את גבולות הדמיון מחדש, מסרב להתיישר מול חוקי היקום. 74 אלף ארגנטינאים לא רצו להתעורר מהחלום ונשארו ביציעים העצומים הרבה אחרי שריקת הסיום מול אלג׳יריה, מסרבים לקבל את העובדה שההדרן כבר נגמר והאורות נדלקו. אוהדי האלביסלסטה המשיכו לשאוג את שמו של מספר 10 בהערצה דתית, הלילה לא הולכים לישון.
בחוץ קיבלו חניוני הטיילגייטינג האמריקאיים המפורסמים טוויסט דרום-אמריקאי חריף. ריח הסטייקים המקומיים של מיזורי התערבב בריח האסאדו הפחמי והמוכר של הארגנטינאים, כשמוזיקת "קומביה" בוקעת מכל ג׳יפ פתוח. קנזס סיטי נצבעה בתכלת-לבן, פגשה את ההיסטוריה, וראתה איך גאון כדורגל קטן הופך אצטדיון פוטבול אמריקאי קשוח למקדש כדורגל דרום-אמריקאי.
בגיל שבו כדורגלנים אחרים כבר מנהלים קרבות נסיגה אבודים נגד מחוגי השעון, מסי עושה משהו נדיר בהרבה: הוא פשוט ממשיך להשתפר. השלושער הראשון בקריירת המונדיאלים המפוארת שלו הגיע דווקא עכשיו, בטורניר השישי שלו, בדיוק עשרים שנה אחרי הבכורה והשער הראשון שכבש בגרמניה 2006 מול סרביה. על הדרך, הפך לשחקן המבוגר ביותר בהיסטוריה שכובש שלושער בטורניר.
כל זה קרה דווקא אחרי יום משוגע שבו האסים של הכדורגל העולמי דיברו חזק ומהר. קיליאן אמבאפה, העילוי הצרפתי והיורש הלא רשמי, הספיק לכבוש צמד נגד סנגל וארלינג הולאנד הוסיף צמד במשחק הבכורה במונדיאל הבכורה שלו, כדי לאתגר את הפרעוש. ואז עלה למגרש מספר 10 בתכול-לבן והודיע לדור הנסיכים, בשידור חי לכל הגלובוס, שהוא עדיין הקינג. לפחות לעוד ערב גדול אחד, ייתכן שלעוד קיץ שלם. אפילו הולאנד לא היה יכול שלא לרוץ לרשתות החברתיות כמו אחרון האוהדים ולפרוק את תחושותיו. ״מסי משוגע", כתב בקצרה הנורווגי, שמבין משהו בענקים.
כמו שמייקל ג’ורדן שכלל בשלהי הקריירה שלו בשיקגו בולס את זריקת חצי המרחק והפך אותה לנשק קר, אכזר ויעיל, כך מסי ממשיך ללטש את התנועה ללא כדור ואת חוש התזמון. הוא כבר לא זקוק לדריבלים סוערים כדי לפרק הגנות, הוא נראה כמו אמן שיש לו גישה מוקדמת לתסריט של המשחק ומגיע לחלל הריק חצי שנייה לפני כולם.
גול ודמעות בעיניים
כך נבנתה יצירת האמנות שנקראית שלושער של מסי: בדקה ה-17 זה הגיע עם פיסול סביבתי ברגל שמאל: מסי קיבל את הכדור במרחק 30 מטר מהשער, הסתובב במהירות על המקום, התקדם עוד יותר מהר ושלח בעיטה מסובבת ששרפה את כפפותיו של לוקה זידאן, הבן של, עד שהכדור נראה מחדש בפינה הימנית העליונה. מסי רץ לקהל ועל מסכי הענק היה אפשר להבחין אפילו בדמעות קטנטנות שנקוו בעיניו.
בדקה ה-60 זה היה שיעור מולדת בחוש מיקום של חתול מנוסה. מסי עצמו הניע את המהלך באגף שמאל עם סטירה קטנה לכדור, והמשיך לרוץ לעומק הרחבה בזמן שאלכסיס מק אליסטר שחרר פצצה מחוץ ל-16. זידאן הדף רע למרכז, והפרעוש היה שם - מהיר מכולם על הריבאונד - כדי לדחוק מקרוב בנונשלנטיות ברגל ימין ולרוץ שוב לקהל שהרעיש בשלב הזה בדציבלים של סופת רעמים המפלחת פתאום את השמיים.
בדקה ה-76 ההיסטוריה נכתבה באותיות של זהב: רודריגו דה פול מצא את הגאון על סף הרחבה. הוא הטעה מגן אחד, חתך שמאלה במהירות ושלח כדור מסולסל, מדויק ולא עוצמתי אל הפינה השמאלית התחתונה, אבל מהיר וחד, ממש כמו שיגור כדור סנוקר אל תוך השער בתוך סבך של רגליים, מהלך שחתום כולו בדנ"א של מספר 10.
בתוך האופוריה נרשמה גם זווית פחות מחמיאה לקפטן ארגנטינה, שהייתה יכולה להפוך לכרטיס אדום. בדקה ה-31 דרך מסי מאחור על רגלו של קפטן אלג'יריה, עיסא מנדי, באזור שריר התאומים. זה נראה כואב בהחלט, והאלג'יראים דרשו כרטיס אדום ישיר על משחק מסוכן, אך השופט וה-VAR התיישרו על אי תגובה והדליקו את הרשתות החברתיות בדיוני שיפוט לתוך הלילה.
"יש לו הילה מיוחדת"
אחרי שהתפנה לספור את השיאים, סיפר מסי שמאחורי מופע שיא הרגש אחרי השער הראשון עמדו סיבות אישיות מורכבות ולאו דווקא כדורגל. ״עברתי כמה ימים קשים ומורכבים לאחרונה, אבל אני אסיר תודה לכל חברי המשלחת הארגנטינאית ולחבריי לקבוצה. הם תמיד היו לצדי ונתנו לי הרבה כוח לעבור את זה״.
התחושה שמסי הגיע רגוע מתמיד אחרי הזכייה בגביע העולם בקטאר קיבלה אתמול שורה ארוכה של חיזוקים. "אני באמת נהנה מכל זה, מרגיש מצוין ומאושר על המגרש. אנחנו צופים עכשיו בסדרה על רפא נדאל, ואני מרגיש כמוהו במובן הזה של לתת הכל וליהנות ממה שאתה עושה. הכנתי את עצמי בצורה הטובה ביותר פיזית כדי להיות באותה רמה כמו החברים שלי. במיאמי (בליגה) אני אף פעם לא מפסיק לדחוף את עצמי, לשאוף ליותר, ולהרגיש טוב מנטלית ופיזית. מונדיאל שביעי? לא יודע. כרגע אני פשוט נהנה להתחרות ברמה הזו״.
המאמן ליונל סקאלוני כבר מתקשה לנסח מחמאות (אה באמת? ספר לנו על זה). ״אין לי מילים בשביל לאו. הוא עושה את זה כבר 20 שנה״, אמר, ״זה פשוט בלתי נתפס. מעבר לשלושת השערים, מסי לקח את הקבוצה על הכתפיים, וכל עוד הוא ירצה בכך, הוא יהיה הטוב בעולם. מה השתנה אצלו? הוא תמיד שיחק נהדר, אבל השנים האחרונות שלו בנבחרת היו נפלאות כי הוא מצא קבוצה של חברים שמשחקים איתו, ולא מסתכלים עליו כמו על אל. יש לו הילה מיוחדת״.
מק אליסטר, שלקח חלק גדול בשער השני, ממש תפס את הראש בראיונות שאחרי. ״פשוט בעטתי הכי חזק שיכולתי, אבל כשאתה מסתכל על ההילוך החוזר אתה מבין שליאו בכלל התחיל לרוץ עוד לפני שהכדור עזב לי את הרגל. הוא ידע בדיוק לאן הריבאונד יגיע. לשחק איתו בגיל הזה זה שיעור בכדורגל שאי-אפשר לקנות באף בית ספר. אנחנו מנסים לשתות בצמא כל רגע ממנו, כי ברור לנו ששחקן כזה לא יחזור עוד מאה שנה״.
זו הייתה הצהרת כוונות מלוטשת של אלופת העולם, שנמצאת בעמדה אופטימלית לקראת המשחק הבא בדאלאס מול אוסטריה, היריבה החזקה בבית. סקאלוני רוצה כמובן להבטיח את כרטיס העלייה מהבית כמה שיותר מהר וכמה שפחות לשחוק את הכוכב שלו. הם כנראה ייפגשו באמצע.
חצות בקנזס סיטי. עשו הברביקיו נמוג לאיטו, אוהדי ארגנטינה פינו את האיצטדיון מאושרים, אחרי שעות של הישענות על אדי החלום, ובתוך האוטובוס של הנבחרת יכול היה לאו מסי להדק את הכתר הבלתי נראה לראשו. מלך העולם.
