"אתה קולט שאנחנו במשחק הגדול בכל הזמנים?"
אני לא זוכר באיזו נקודה של גמר 2022 בין ארגנטינה לצרפת הופנתה אליי השאלה הזו. אני זוכר שעניתי בחיוב, אבל הייתי כל כך המום ממה שראיתי על המגרש, שכנראה הייתי אומר "כן" גם אם היו שואלים אותי אם אני מוכן שסטיבי וונדר ינסה עליי את הקריירה החדשה שלו כמקעקע.
משהו מיוחד. מסי עם הגביע
(Julian Finney, Getty Images)
אבא של ג'ואי טריביאני שאל אותו פעם אם היה מאוהב, וג'ואי השיב שהוא לא יודע. "אז לא היית", המשיך האב. משחק היסטורי הוא לא משהו שאתה מתלבט לגביו, או נזכר אחרי בו כמה שבועות ואומר לעצמך, וואלה, היה כאן משהו מיוחד. אתה פשוט יודע באותו הרגע.
ידענו, כל מי שהיה באצטדיון בלוסייל וצפה מהבית. זה עוד לא נקלט במחצית הראשונה הפנומנלית של ארגנטינה (0:2), התחיל להתבהר בשוויון המאוחר של קיליאן אמבאפה (2:2), התבסס בהארכה (3:3) ונחתם בפנדלים (2:4 לארגנטינה). מבחינת יכולת נטו - היא הייתה גבוהה, אבל כנראה לא הכי בתולדות המונדיאל. השילוב עם יתר האלמנטים היה זה שהפך את הגמר למה שהוא: הדרמה המושלמת במעמד החשוב ביותר, הקהל המדהים, התחושה שאם לאו מסי לא יצליח הפעם זה כבר לא יקרה, ההתעלות של אמבאפה שכבש שלושער ולמרות זאת הפסיד, ההצלה של אמיליאנו מרטינס בדקה ה-123. המשחק הגדול בכל הזמנים.
