שנתיים וחצי של מלחמה הביאו איתן לא מעט מילות פרידה מאהובים שנפלו. המילים שכתבה אריאל, אשתו של סגן-אלוף דור גדליה בן שמחון ז"ל, מפקד גדוד 52 בשריון שנפל בלילה שבין חמישי לשישי בדרום לבנון, פוצעות את הלב ומעלות דמעות גם אצל מי שלא הכיר את המפקד הנערץ.
במכתב פרידה קורע לב מבעלה, שפירסמה אתמול בפייסבוק, חיברה אריאל בין סיפור ההיכרות שלהם, החיים כזוג לוחם והגעגועים שכבר החלו — לבין ההבטחה לשתי בנותיהם שיכירו את אביהן.
2 צפייה בגלריה
“אהבה אמיתית, של תמימות לא מוסברת”. אריאל וסא"ל דור גדליה בן שמחון | צילום מהרשתות החברתיות
"דור אהובי", פתחה אריאל, סמג"דית בחיל האיסוף הקרבי בעצמה, את דבריה. היא סיפרה כי השניים הכירו לפני שמונה שנים, בתחילת דרכה במלט"ק (המכללה לפיקוד טקטי שמכשירה קצינים). "היו לפניי 120 גברים, 60 בכל מחזור, ורק תהיתי לעצמי איך זה יכול להיות שאין פה אף חתיך הורס בשבילי? ואז עלית להעביר תחקיר על תאונת דרכים שעשית, אקט חינוכי שמזל שהגיע, ואמרתי: 'או. הנה הוא'".
בהמשך תיארה את תחילת הקשר ביניהם, את השירות הצבאי שנשזר בחייהם ואת הצעת הנישואין בקיבוץ, "בנוף הכי יפה". "ברור שכן", כתבה. "כן לחיוך הזה עם כל הפנים, כן לחוכמה שלך, כן לאהבה שבאה בדרכים מגוונות, כן ליופי שלך שהיה הרבה מבפנים וקרן החוצה — וכן לקיבוצניק שהעז להתחתן עם מכנס קצר וסנדלי טבע נאות".
סא"ל בן שמחון, בן 32 מקיבוץ בית השיטה, נהרג בלילה שבין חמישי לשישי בכפר תבנית בדרום לבנון לצד שלושה לוחמים נוספים. הוא נכנס לתפקידו כמפקד הגדוד רק באפריל האחרון, לאחר שקודמו נפצע קשה בקרב בדרום לבנון.
"בתור משפחה לוחמת, אמנם בנטו היינו כמה חודשים ביחד, אבל בברוטו הענקת לי את שבע השנים הכי יפות של חיי", כתבה אריאל. "שבע שנים של אהבה אמיתית, של תמימות לא מוסברת, של בנייה משותפת, של הקמת משפחה. והנה השארת לי שתי בנות הכי-הכי מדהימות בעולם. אולי עכשיו אפסיק להתבאס שיגידו לי כמה הן דומות לך, כי הלוואי שהן רק ינכיחו אותך איתי בכל יום מחדש".
רק לפני כחודש התראיינה אריאל ל"ידיעות אחרונות" כסמג"דית קרבית בחיל האיסוף הקרבי והגבולות, מצטיינת רמטכ"ל ואם לשתי ילדות קטנות. היא סיפרה אז על האתגר שבניהול בית שבו שני ההורים משרתים בקבע, על הגעגועים לילדות ועל תחושת השליחות. "כל יום שעובר במלחמה הזו, אני אומרת לעצמי שאם אני לא אשאר, מי יישאר?", אמרה אז. "האמון בצה"ל חייב לחזור, אני דבקה בזה. אני משלמת על זה מחיר, אבל מרגישה שזו משימת חיי".
כעת, אחרי נפילתו של דור, כתבה אריאל על המחיר הכבד ביותר. "תודה שעשית אותי אדם טוב יותר, שהיית לי בעל מפרגן ושלימדת אותי איך לכסח את הדשא", כתבה. "כל סופ"ש בבית הייתי צריכה לחלוק אותך עם מלא אנשים שאוהבים אותך, ואני שמחה שהרגשת אהוב בחייך ושאנשים לא חסכו את זה ממך".
אריאל כתבה גם על דור כמפקד: "היית מפקד שהוא בנאדם של אנשים, היית מפקד של משימה. המחויבות שלך מעוררת הערצה, התבונה שלך שירתה את המדינה הזאת טוב-טוב. הייתי מסתובבת בחזה נפוח להגיד שאני 'אשתו של דב"ש'". לדבריה, גם כשהיו לו התלבטויות, הוא מילא כל תפקיד "במסירות מטורפת". "מג"ד חודשיים זה לא מספיק, שלא תתלהב", כתבה לו, "אני בטוחה שאתה קצת מובך, אבל לפחות שברת את השרשרת. הקרבת מספיק. אני יודעת שלא היית רוצה למות אחרת. אתה המפקד שאני מאחלת לכל חיילי צה״ל בעת הזו".
ה"שרשרת" שעליה כתבה אריאל היא גם הרקע הכואב של גדוד 52 וחטיבה 401 במלחמה. בן שמחון הוא המג"ד הרביעי של הגדוד שנפגע בקרבות מאז תחילת המלחמה, לאחר ששלושת קודמיו נפצעו. גם חטיבת 401 שילמה מחיר כבד: מפקדה, אל"ם אחסאן דקסה, נפל בעזה, ומחליפו אל"ם מאיר בידרמן נפצע בלבנון.
לפני פחות מחודש התראיין בן שמחון ל"ידיעות אחרונות" מלבנון, לאחר פציעתו של המח"ט בידרמן. "אנחנו עושים כאן פעולות משמעותיות מאוד לשיפור ההגנה על תושבי מדינת ישראל", אמר אז. "אני מניח שעוד ידברו עליהן בעתיד. הלוחמים פה כותבים היסטוריה בזמן אמת".
בן שמחון, שכונה בפי מכריו "דבש", הותיר אחריו את אריאל ושתי בנותיהם, איילה וגאיה. בתם גאיה נקראה על שם חברו הקרוב, רס"ן גיא יעקב נזרי, מפקד פלוגה בגדוד 52 שנהרג בקרב ברצועת עזה באוקטובר 2024.
בסיום מכתב הפרידה הבטיחה אריאל לדור כי תספר לבנותיהם עליו. "אני מבטיחה לך שאהיה חזקה, כי ככה נבנינו", כתבה. "אני לא חצי בנאדם, הרי אנחנו שלם שגדול מסך חלקיו, אבל חלק מאוד גדול מהלב שלי נקרע היום".
"איילה הבוקר כבר אמרה שהיא רוצה שתחזור, אתה חייב לה מתנה ליומולדת 3", הוסיפה. "וגאיה עשתה את הבלגן הרגיל שעוד לא הספקת לחוות מספיק". את דבריה חתמה במשפט שאמרה לו מתחת לחופה: "דור, אני לא רק רוצה אותך בחיים שלי, אני גם צריכה אותך בחיים שלי". ואז הוסיפה: "רק שעכשיו אירגנת לי חיים אחרים". את הפוסט סיימה במילים: "קודקוד אהובי, כאן קודקוד אהובה. אני אוהבת אותך ואוהב אותך לנצח. סוף".
דור בן שמחון ז"ל הובא למנוחות ביום שישי בצהריים בבית השיטה. ליוו אותו בדרכו האחרונה אלופים וגם ראש המוסד רומן גופמן. "הייתה לך מסירות שאין שנייה לה. תמיד עם חיוך של מלאך, שמסמל עוצמה ותקווה. היית התגשמות של כל מה שצריך", אמר עליו אלוף אורי גורדין. דור היה ראש לשכתו של גורדין כששימש מפקד פיקוד הצפון, וסיים את תפקידו באוגוסט שעבר.
"תושבי הצפון לא יודעים, אבל הם חייבים לך תודה גדולה", אמר עוד גורדין. "מאז שנכנסת לתפקיד שמעתי כמה אתה אוהב את אנשיך, וכמה היית מסור למשימה: הגנה וביטחון ליישובי ותושבי הצפון. בחרת להיות ולפקד מתוך הבנה עמוקה של הסיכונים. וגם כשנפלת היית בראש אנשיך, הלכת קדימה והם הלכו אחריך. אהבתי אותך כמפקד, אהבתי אותך כחבר קרוב, אהבתי אותך כאח גדול, אהבתי אותך גם קצת כמו אב, אהבתי אותך מאוד".
