הסכם הפסקת האש בלבנון אינו מסמן את סוף המערכה, אלא מעביר אותה לשלב אסטרטגי קריטי.
הימים הקרובים הם שיעצבו ויכתיבו את כללי המשחק החדשים. מי שמחפש את הסיבה לעומק התמרון המסיבי של צה"ל בימים שקדמו להסכם, ימצא אותה בפריסת הכוחות הנוכחית בשטח ותפיסת עמדות מפתח שנועדה לשלול מחיזבאללה את נכסי הענק האסטרטגיים שבנה במשך עשרות שנים במימון ובהכוונה איראנית. בצה"ל מבהירים כי התקדמות הכוחות קדימה נעצרה בהתאם להנחיות הדרג המדיני, אך האש לא נעצרה, ואין שום פקודת נסיגה. צה"ל מבוסס כעת היטב בתוך "מרחב ההגנה הקדמי" מעין רצועה אסטרטגית שולטת שממנה לא הולכים אחורה.
המשמעות של אחיזת השטח הזו מייצרת איום מוחשי על שני מרכזי הכובד המרכזיים של חיזבאללה בדרום לבנון: על מרחב נבטיה - הנוכחות המבצעית של כוחות אוגדה 36 בכפר תיבנית וברכס עלי טאהר מייצרת איום זמין, ישיר ומיידי על נבטיה, המעוז המרכזי של הארגון בגזרה המזרחית. וכן התקדמות בשליטה על בקעת צור בגזרה המערבית.
בכל נקודה שבה צה"ל נמצא כעת, קיימות תשתיות טרור מפותחות שאיימו על תושבי הצפון. השמדת הנכסים הללו בקווי העומק היא תנאי, כך מסבירים בצה"ל, לייצר ביטחון לתושבי הצפון, ובצבא ישאפו להשלים את השמדת התשתיות גם תחת מגבלות הפסקת האש הנוכחית. קיימת אפשרות שגם המידע והממצאים יועברו לצבא לבנון, במסגרת הסכם, שבו יוטל עליהם לטפל באיום. אך זה דבר שרבים בצה"ל לא מאמינים שיבוצע. "יצאנו למבצע כדי למנוע ירי ישיר על אזרחינו. אם לא יהיה איום במגוון דרכים אנחנו לא נהיה שם. אך כל עוד האיום קיים, נישאר ונפעל באופן מקצועי וענייני בלבד", מסבירים בצבא.
התשובה לשאלה כיצד תיראה הפסקת האש בפועל מתעצבת ממש ברגעים אלו בשטח. למשל בדרמה המבצעית המתחוללת בכפר תיבנית, שם כוחות צה"ל מכתרים עשרות מחבלי חיזבאללה הלכודים בתוך תשתית תת-קרקעית כבדה ומשמעותית, המתפרסת על פני למעלה מקילומטר. האחיזה האסטרטגית הזו גובה מחיר דמים כואב. בליל שבת, בסביבות השעה 01:30 בלילה, פגעו פצצת מרגמה ורחפן נפץ בכוח קומנדו ששהה במרחב מוגן באזור תיבנית. באירוע נהרג לוחם צה"ל, שניים נפצעו קשה, קצין נפצע בינוני ו-10 נוספים נפצעו קל. בתגובה מיידית, פתח צה"ל בגל תקיפות מסיבי. במקביל, נמשך תחקיר האסון שבו נהרג מפקד גדוד 52 ושלושה לוחמים נוספים.
בצה"ל כאמור מבהירים לדרג המדיני כי ישנן נקודות שבהם יש למקסם את ההישגים זאת לצד העובדה כי הם עדיין ממליצים להמשיך במו"מ ולהגיע להבנות מול ממשלת לבנון.
לקראת סבב השיחות החמישי בין משלחות ישראל ולבנון השבוע בוושינגטון, חושף מקור לבנוני את מערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה בין שגריר ישראל יחיאל לייטר לבין שגרירת לבנון בוושינגטון, נדא מעוואד. "יש ביניהם הבנה עמוקה, ויחסים טובים", הוא מדגיש. עוד הוא מגלה, כי שגרירת לבנון שהתמנתה לתפקיד בספטמבר שעבר, לא ביקרה מאז בלבנון וכי "מופעלים עליה לחצים ביטחוניים לא להגיע, מחשש לפגיעה בה בידי מתנגדי המו”מ, בראשם חיזבאללה".
לאחר ההצהרה המפתיעה של טראמפ כי על סוריה לטפל בחיזבאללה, נשיא סוריה א-שרע, ממשיך להדוף את הלחצים של גורמים אמריקאים, בראשם השגריר בטורקיה טום ברק, לשלוח כוחות סוריים ללבנון. מאחורי ההחלטה הסורית לא להתערב, עומדים נשיא טורקיה ארדואן, ויורש העצר הסעודי בן סלמן.
