בהרכב מורחב של 11 שופטים, שכלל את נשיא העליון יצחק עמית והמשנה שלו נעם סולברג, בג"ץ החל לדון אתמול בעתירות נגד התיקון לחוק היסוד לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים – שאושר לפני יותר משנה, ונחשב לאחד המרכזיים במהפכה המשפטית.
התיקון לחוק מעביר את הדגש בבחירת השופטים מוועדה שהעניקה לשופטים את עיקר הכוח, להרכב פוליטי יותר. השופטת ברק-ארז אמרה בדיון כי "השינוי בחוק היסוד ביחס לחברי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים הוא רדיקלי, ככל שהוא באמת נועד למנוע את ניגודי העניינים הנטענים. בדרך כלל ישנם פתרונות אחרים לצמצום ניגוד עניינים ככל שיש כזה".
1 צפייה בגלריה
דיון בעתירות שעניינן שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ודרכי פעולתה
(צילום: דוברות הרשות השופטות)
חלק מהשופטים תהו מדוע נקבע בחוק כי נציגי לשכת עורכי הדין לא ייקחו חלק בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. הנשיא עמית אף שאל אם הדבר קשור בשחיתות כלשהי של חבריה, ואם הכוונה היא לראש הלשכה לשעבר אפי נוה. הוא ציין כי "מהאירוע איתו למדתי שכל הכוח שלו נבע מהפוליטיקאים בוועדה. היו שם השרה שקד, השר כחלון, חברי הכנסת. אפי נוה לבדו לא יכול היה לעשות כלום בלי הפוליטיקאים. אולי במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין צריך להוציא שני פוליטיקאים". השופט גרוסקופף שאל: "למה טענה לשחיתות של לשכת עורכי הדין מובילה להוצאה מהוועדה? שמעתי שיש גם שחיתות של נבחרי ציבור שאפילו הוכחה בבית משפט, אז גם אותם יש להוציא?"
השופט שטיין אמר כי "לא יכול להיות שהכנסת קוראת לכל חוק שהיא רוצה 'חוק יסוד'. יש בעיה פרוצדורלית בכל הדבר הזה והזהרנו על כך בפסק דין הסבירות". השופטים ברק-ארז וכבוב תהו אם השינוי בהרכב הוועדה לא יפגע בעצמאות השפיטה. ברק-ארז אמרה: "הבעיה שאדוני צריך להתמודד איתה שגם אם הפוליטיקאים בוועדה מפעילים שיקול דעת עצמאי, כולם, כך לפי התיקון, באים מהמקום הפוליטי". נציג הייעוץ המשפטי של הכנסת, עו"ד יצחק ברט, השיב: "ברור שהוא לא מגיע 'טאבולה ראסה'. לחבר ועדה יש ערכים, יש מדיניות שהוא חושב, הוא מגיע עם דברים".
הנשיא עמית הקשה וביקש מכל הנוכחים להתמקד בשאלה האם התיקון פוגע בעצמאות מערכת המשפט: "אם תוך שנה מהיבחר הכנסת עומדים להיבחר שני שופטים שיהיה כתוב להם על המצח 'אנחנו נבחרנו אחד על ידי אופוזיציה או על ידי קואליציה', השופטים יהיו מזוהים פוליטית, גם אם לא ירצו את זה".
לדבריו, "אסור לנו להסתכל על החוק בטווח של שנתיים-שלוש. מדי שנה יוולדו לנו שופטים שנבחרים רק על ידי גורם פוליטי. וכך יתמלאו ספסליו של ביהמ"ש העליון, כך שתוך 15 שנה מערכת המשפט בישראל תשתנה לחלוטין, אני אומר את זה כשאלה, ובגופו של כל שופט יושתל שבב פוליטי אם ירצה או לא. האם זה לא פוגע בעצמאות מערכת המשפט?"
השופט כבוב שאל את נציג הממשלה "האם לא מדובר בשינוי מהפכני או מהותי ביחסים בין הרשויות?" נציג הממשלה הסכים כי אכן מדובר בסוגיה משטרית. "זו חקיקה משטרית, זה בסמכותו של הציבור להכריע", אמר. כבוב השיב מצידו "אז כל כנסת תבוא ותשנה את המבנה המשטרי", ונציג הממשלה ענה: "אם יתעורר צורך". עמית הצטרף, ואמר: "אנחנו בשינוי משטרי, אני מסכים".
בהמשך אמר הנשיא עמית כי "כשמחוקקים חוק צריך לקחת בחשבון את האפשרויות הגרועות ביותר. אנחנו כל הזמן עסוקים ב'סחר-מכר' בין הקואליציה לאופוזיציה בתוך הוועדה. זה יכול לגלוש החוצה, תן לי שגריר תמורת שופט שלום. מעניין כמה יהיה שווה ראש של נשיא עליון?"
העותרים נגד התיקון לחוק, וביניהם האגודה לזכויות האזרח ומפלגת יש עתיד, טענו בזמנו כי הוא יביא לפוליטיזציה של מערכת המשפט. מנגד, נציגי הממשלה והכנסת טוענים כי דין העתירות להידחות, בין היתר בטענה כי לבית המשפט העליון אין סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד. עוד הם טוענים כי יש להמתין עם הביקורת השיפוטית בעניין משום שהחוק ייכנס לתוקף החל מהכנסת הבאה.
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה התנגדה נחרצות לחקיקה, ולא מגנה עליה בבג"ץ. בחוות דעתה על החוק כתבה כי רשות שופטת עצמאית היא הערובה המרכזית בשיטת המשטר בישראל למניעת שימוש לרעה בכוח השלטון, ולדעתה, מתווה השרים הופך את הקערה על פיה.
