חברת הכנסת לשעבר אילנה כהן, היו"ר המיתולוגית של הסתדרות האחיות והאחים בישראל, הלכה לעולמה אתמול בגיל 82.
במשך יותר משלושה עשורים ניהלה כהן בעוצמה את האיגוד המקצועי של האחיות והובילה מהפכות משמעותיות ביותר במעמדם ובתנאי עבודתם של העובדים במקצוע האֲחָיוּת בישראל.
כהן נולדה בעיראק ב-1943 בשם סוהם, עלתה לישראל עם אמה ואחותה, גדלה במוסדות חינוכיים מחוץ לביתה - בפנימיית "אונים" בכפר סבא ולאחר מכן בכפרי הנוער בן שמן והדסים - והמשיכה ללימודי סיעוד בבית הספר לאחיות בבית החולים אסף הרופא, שם החלה לעבוד כאחות ולימים כאחות אחראית במחלקה פנימית.
היא הייתה מהדמויות המרכזיות במאבק האחיות שפרץ ב-1978, והובילה לחתימה על הסכם תקינה שקבע לראשונה את כמות האחיות הנדרשת ביחס למטופלים. פעילותה הגיעה לשיאה ב-1988, כשכהן וחברותיה הקימו מאהל מחאה מול בית ראש הממשלה ויצאו לשביתת רעב שנמשכה 15 ימים - מאבק שחיים חפר הנציח במקאמה שכתב לכבודה, "כמה שווה אחות".
כהן כיהנה כיו"ר ועד האחיות במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), הקימה את חטיבת בתי החולים בהסתדרות האחיות, ומתחילת שנות התשעים ועד לפרישתה בדצמבר 2024 עמדה בראש הסתדרות האחים והאחיות - תפקיד שבו ייצגה ציבור שמנה כ-80 אלף עובדות ועובדי סיעוד. בין השנים 2003 ל-2006 כיהנה גם כחברת כנסת מטעם סיעת "עם אחד", וניצלה את התקופה הפרלמנטרית לקידום זכויות העובדים.
