טרנד חדש נולד בישראל, באיחור גדול מאוד מהעולם: המיקרו-דרמה עשתה עלייה. מדובר בעיבוד של טלנובלות לעידן הטיקטוק: עשרות פרקים קצרצרים בני כמה דקות, מצולמים באופן אנכי כדי שאפשר יהיה לראות אותם בטלפון, והעלילה בהתאם - הדבר הכי שטחי בעולם: בגידות, רומנים אסורים, מבטים דרמטיים, ומתח מיני שאסור לקרוא לו מתח מיני, כי האלגוריתם עלול להוריד את החשיפה. לדבר על סקס במשך 100 דקות בערך בלי להזכיר את המילה זאת אמנות.
אחרי ההצלחה המסחררת של "כשהגלים מתחזקים", גם רשת 13 מצטרפת עם "חיים כפולים" (הפרקים זמינים לצפייה בכל רשת חברתית שתבחרו בה), בכיכובה של שורדת השבי מייה שם והמון כוכבי רשת שהשמות שלהם לא יגידו לכם הרבה, אלא אם אתם מבלים יותר מדי זמן באזורים של האינטרנט שבהם אנשים מצלמים את עצמם פותחים חבילות. זו סדרה עם כוכבי רשת שעוסקת בכוכבי רשת ובחייהם "הזוהרים", קצת כמו שאסף גרניט יגלם שף מצליח, או סדרה על חדשות עם דני קושמרו ויונית לוי בתפקידים הראשיים. מצד אחד, ליהוק חסכוני. מצד שני, יש בזה משהו דוקומנטרי, אם דוקומנטרי היה כולל בגידות כל שתי דקות ומוזיקה שמודיעה לך מתי להרגיש הלם.
לא ברור מה הופך את הדמות שמגלמת מייה שם ואת בן זוגה בסדרה לכוכבים כל-כך גדולים. הם יפים? הם חכמים? הם מעניינים? מה מביא להם את הלייקים? למה הזוגיות שלהם כל-כך נוצצת? האם יש להם תוכן? קהל? מותג? פילטר קבוע? הם המציאו דרך חדשה לבשל פסטה? בז'אנר הזה מדלגים על כל השאלות הבסיסיות. סומכים עליכם שפשוט תאמינו. אין זמן. הרי אם יעצרו להסביר, הפרק ייגמר עוד לפני שהדמות תספיק לגלות שהגבר שלה חי חיים כפולים, משולשים, ואולי גם מסתיר ממנה קמפיין למשחת שיניים.
אמנם מדובר ב-120 שניות לפרק, אבל ב"חיים כפולים" גם מנסים לדחוף עלילת משנה מרגשת. זה כמעט נוגע ללב: בתוך כל המרוץ הזה בין בגידה אחת לשנייה, מישהו עדיין חשב שצריך רגע של רגש. מצד שני, זאת לא סדרה שמעליבה את האינטליגנציה, כי מלכתחילה אין לז'אנר הזה שום רצון להגיד משהו על החיים עצמם. הוא לא כאן כדי לפענח זוגיות, תהילה, רשתות חברתיות או את המחיר הנפשי של חיים מול מצלמה. הוא כאן כדי להמשיך הלאה מפרק לפרק, כמו סטורי שלא נגמר.
ובמובן הזה, היא עושה את העבודה. צריך ליהנות מהדיאלוגים המביכים, למשל: "אמא, אמא, אמא, אמא, אני ידעתי שזה יקרה", שאומרת מייה לבן זוגה אחרי רגע הבגידה, ובגדול לכבות את המוח. טוב, זה לא שהוא עובד אחרי גלילה שכללה סרטונים של הודים בונים בית ב-23:30. המיקרו-דרמה פשוט מבינה את המצב: אנחנו כבר לא באמת צופים בשום דבר, אין כוח לכלום. כן, "חיים כפולים" אכן ממכרת וגורמת לך לרצות להעביר לפרק הבא, באמת תוכן לא רע בסך הכל. ואז מה קורה בחיים שלך?
בקטנה
עוד פרסומת של חנן בן ארי ועמוס תמם למוצר חדש של אל-על, רק עכשיו עלה קמפיין עם דני אבדיה. חסר רק שחברת התעופה תהפוך גם לחברת סלולר ולבנק.
