מעניין מה אמורה להרגיש פליטה אפגנית שנמלטה מציפורני הטליבאן, ומצאה את דרכה לאחת ממדינות אירופה כשהיא מאזינה לחדשות בימים האחרונים.
זאת לאור העובדה כי בריסל העניקה אשרות כניסה בנות יום לחמישה נציגי ממשלת הטאליבן, שלפחות שניים מחבריה מבוקשים על פשעים נגד האנושות, כדי להשתתף בכנס שבו דנו האורחים והמארחים בדרכי פעולה לצימצום ממדי ההגירה מאפגניסטן למערב וגירוש אפגנים שנחשבים סיכון למדינות האיחוד. איזו עוצמה של בגידה היא מרגישה כאשר מי שאמור לדון בגורל אחיותיה האפגניות עם האירופים, שייך לממשל שאוסר על לימודי נשים אחרי כיתה ו' ומנסה בכל כוחו למחוק את הייצוג הנשי מהנוף הציבורי, כולל חוק מ-2024 שאוסר על נשים להראות את פניהן בציבור או לדבר בפומבי. ואיך היא אמורה להרגיש לאור ההבנה שמטרת המפגש היא למנוע מעוד נשים כמוה להימלט מהטליבאן לעתיד חדש באירופה?
ברוכים הבאים לשיא הצביעות של האיחוד האירופי. הטרוריסטים שפירקו את אפגניסטן, ריסקו את זכויות האדם הבסיסיות ביותר ואת זכויות הנשים (להט"בים הס מלהזכיר), גרמו לאזרחים אפגנים להימלט בכל דרך, למות, להיתלות על כנפי הרקולס אמריקאי ובלבד לא להישאר תחת שלטון הטאליבן, הם אלה שיהיו שותפים לעיצוב גורלם של האפגנים המחפשים עתיד טוב יותר, לנשום, לדבר בפומבי וללמוד.
השיחות שהתקיימו השבוע, הואצו על ידי נציגים שוודים באיחוד המעוניינים לבחון אופציות להחזרת מבקשי מקלט אפגנים שהגיעו לשוודיה ומהווים, לפי הרשויות, סיכון ביטחוני. חברי פרלמנט אירופאיים מהשמאל הביעו התנגדות לכנס ומשתתפיו וטענו כי מדובר בכניעה לכוחות הימין העולים במדינות האיחוד וכי "יבשת בת 450 מיליון תושבים אינה צריכה לפחד מעשרות מבקשי מקלט. הם לא מהווים סכנה ולא מהווים משבר".
אנשי טליבאן
(SANAULLAH SEIAM, AFP)
אמש גם דווח כי האיחוד האירופי הסכים להקציב 20 מיליון יורו לטובת קרן שאמורה לסייע לפליטים החוזרים לאפגניסטן. ארגוני זכויות אדם גם ציינו כי בנוסף לבעיות ההומניטריות, המגדריות והפרות זכויות האדם שהתחדדו במדינה מאז שהטאליבן תפס את השלטון בחזרה ב-2021 וגרמו לבריחה של מאות אלפים - ארבעים אחוז מאזרחי אפגניסטן סובלים מחרפת רעב. לדבריהם, החזרת מבקשי המקלט היא לא דרך לפתור משבר הגירה, אלא דרך לשלוח בני אדם אל מותם. גרמניה ואוסטריה כבר התחילו לגרש אזרחים אפגנים לארצם, אבל לפי דו"ח של האו"ם בשנה שעברה, גורלם של החוזרים אינו ברור ורבים מהם מוצאים את עצמם במאסר, הסגר, תא עינויים או קבר אחים.
