זהירות, דעת מיעוט לפניכם: החגיגה סביב "ערך סנטימנטלי", הלהיט הנורבגי שסחף את אוסקר הסרט הזר, דילגה עליי. בעוד העולם מכתיר אותו כיצירת מופת, אני נותרתי צונן כנורבגי. במונחים אובייקטיביים זו דרמה משפחתית עשויה כהלכה, הנהנית מתצוגת משחק פנומנלית (בראשות סטלן סקארסגארד ורנטה ריינסב). העלילה עוקבת אחר במאי קולנוע מנוכר, שתי בנותיו ושחקנית, ונפתחת בדימוי של סדק ביסודות ביתם - דימוי קולע, אך בנאלי.
הבמאי יואכים טרייר בונה כאן שתי קומות: הראשונה, זה סרט "קולנוע על קולנוע", דבר שמסביר את הצלחתו בהוליווד, אך ככזה הוא גם לא מחדש דבר. הקומה השנייה והמוצלחת בהרבה היא הדרמה המשפחתית במסורת סקנדינבית-"ברגמנית", שמטופלת במיומנות רבה, אך ללא הכבדות המזוהה עם ברגמן, דבר המעניק לסרט מידה של אותנטיות ואנרגיה.
סרט עלינו | צילום: קספר קנודסן
אלא שהציר המרכזי סובל מדמויות ראשיות מעט קלישאתיות: אב קרייריסט ובת שכועסת עליו, המכלים את זמנם בקיטורים על העבר בשכונות יוקרה פריבילגיות. דווקא האחות השקטה, אגנס, היא הלב המרתק של הסרט, אך היא נותרת בצד. "ערך סנטימנטלי" מציג קולנוע איכותי ונבון, ורבים יראו בו מראה לנפשם: סרט עליהם, על משפחתם, על התסביכים והכעסים שהם חוו ועל הדברים שרצו להגיד לקרוביהם. אני מפציר בכם ללכת לראות אותו. סביר להניח שתאהבו אותו יותר ממני.
