מותה של אגדה: לאחר 98 שנה של מאבק כמעט בלתי פוסק למען ישראל, נפטר שלשום ניצול שואה, הקצין הבכיר ומי שהיה ממקימי קיבוץ נצר סירני - אל"מ במיל' שמחה אפלבאום. הוא הובא למנוחות אתמול בשעה 17:00 בקיבוצו. אפלבאום הותיר אחריו את רעייתו, נעמי, בת ה-98, ילדים, נכדים ונינים.
אל"מ במיל' אפלבאום היה היחיד ממשפחתו מפולין ששרד את השואה. בראיון ל"ידיעות אחרונות" ב-6 באוקטובר 2020, לציון 47 שנים למלחמת יום הכיפורים שבה שירת כסמח"ט, סיפר על אביו: "אבא שלי, יעקב, נפטר לי בידיים במחנה בירקנאו. הוא אמר לי: 'אתה חייב להישאר בחיים, בני היקר, כדי לספר לעולם מה קרה פה'. נדרתי אז שני נדרים: להקים יישוב בארץ ישראל ולסייע להקים מדינה לעם היהודי. זכיתי להגשים את שני הנדרים".
אפלבאום ז"ל. "תמיד שידר אופטימיות"
(שאול גולן)
הניצחון הנוסף
לבד מהקמת היישוב, אפלבאום גם סייע להקים את מדינת ישראל כשהגן עליה במלחמות, אך הוא היה בנוסף מחלוצי התעשייה בתחום העץ והברזל בקיבוץ.
נכדתו אילאיל כפיר, שנולדה בקיבוץ ינקה מ"סבא שמחה" את הערכים ואהבת המדינה כדבריה ואת מוסר העבודה ממש עד לשנים האחרונות בחייו. "ב-6 באוקטובר תיכננו לחגוג לסבא 99. הניצחון הנוסף שלו היה בכך שהוא וסבתא נעמי זכו להעמיד שבט של תשעה נכדים ו-15 נינים.
בתו, אורית כתרן, בת ה-69, מספרת כי הוא לא נהג לדבר על השואה: עד 1987 לא הזכיר אותה. רק בשנה זו הבנו איך הוא שרד. כשלקחו אותו עם אחותו, הוריו וסבתא שלו כשהגיעו למחנה הפרידו את הבנות ומאז לא ראה אותן. הוא שיקר ואמר שהוא בן 17 כשהיה רק בן 15 וככה שלחו אותו לעבוד עם אבא שלו".
לצד הקמת הקיבוץ, אפלבאום התגייס לצה"ל, יצא לקורס קצינים וטיפס בסולם הדרגות כשהוא פורש בדרגת אל"מ. הוא שרד את השואה, היה פרטיזן, נלחם כחייל בהגנה, אחר כך בצה"ל במלחמת השחרור, במבצע קדש, בששת הימים וביום הכיפורים.
הטור האייקוני
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נשלח אהרון (אהרל'ה) בכר, כתב "ידיעות אחרונות", להתלוות לחטיבת השריון 188. האירוע שהשאיר עליו חותם בל יימחה, אשר הפך לטור אייקוני לסיכום המלחמה, היה המפגש המצמרר בין סמח"ט 188, סא"ל שמחה אפלבאום, ללוחמים שהטנקים שלהם נשרפו בלחימה ברמת הגולן. לוחמים אלו ראו את חבריהם נהרגים לנגד עיניהם, חלקם קפצו מהטנקים הבוערים. הלוחמים הצעירים חששו לחזור להילחם. בחמלה וחוכמה הצליח אפלבאום לשכנע אותם לשוב לטנקים: הוא השאיר בידם את ההחלטה, אך הסביר עבור מה הם נלחמים.
בראיון "לידיעות אחרונות" במלאת 47 שנים למלחמת יום הכיפורים, הוא הסביר כי דיבר אליהם "כאבא לילדיו לא כמפקד לחייליו". סיפור התעלותו של אל"מ במיל' שמחה, ברגע קריטי של הקרבות תועד, כאמור, על ידי כתב "ידיעות אחרונות" אהרל'ה בכר ז"ל, שבחר לסכם את המלחמה כולה דווקא עם האירוע הזה: סמל לכל מה שיפה בצה"ל בפרט ובעם ישראל בכלל.
בכר כתב בטור, שפורסם ב"ידיעות אחרונות" ב-30 באוקטובר 1974: "במקום לצעוק, להתרגז, להכריח, אפלבאום אמר לחיילים כי הוא מבין אותם, חיזק אותם ואמר שהם כבר עשו את שלהם, שמי שרוצה לעזוב יכול לעשות זאת".
נכדתו אילאיל: "סבא שרד את השואה, הקים קיבוץ ולחם במלחמות ישראל - ובכל מצב שידר אופטימיות ותקווה והיה בטוח שננצח".
