הפגנות השיבוש החרדיות, בתגובה למעצרי עריקים, העמידו למבחן את היחס התקשורתי כלפי פעולות שנויות במחלוקת בשם מטרה שנחשבת עליונה עבור ציבור מסוים. נקודת הייחוס המרכזית היא כמובן המחאה נגד ה"רפורמה" במערכת המשפט לפני 7 באוקטובר, והמשפט האלמותי של היועצת המשפטית לממשלה, שהפך מאז לסלוגן של מבקריה: "אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר".
והנה, באופן מפתיע כמו נסיגה של ראש הממשלה מהתחייבות שנתן (כאן המקום לנחם את אופיר אקוניס על אובדן הג'וב), הסובלנות העיתונאית שהורעפה בנדיבות על המחאה נגד ה"רפורמה" התקצרה פלאים מול הקמפיין החרדי. יובהר: הכוונה היא לא לסיקור שלילי של תוכן המחאה אלא של הפורמט שנבחר לממש אותה, וזאת על אף שהוא אינו שונה מהותית מדברים שנעשו במרחב הציבורי לאורך שנת 2023 (וגם לפני כן, למשל במחאת הנכים).
הסובלנות התקצרה פלאים."שבע"
עמית סגל, אלא מי, הציף את הפער ברצועת "שבע" של חדשות 12 ודרש כהרגלו בקודש מכל מי שלא הזדעזע אז, שלא יתחיל עכשיו. "בגלל שהכבישים היו פנויים יחסית", השיבה קרן מרציאנו, "לא ממש הזדעזענו היום". ובכן, כנראה היא עסקה בהכנות לתוכנית ולכן פיספסה את מופע הקרכצען המגוון שהעלה עודד בן עמי לפניה.
אולם אז התחיל הדיון המהותי, ושם הופיעו האותות והמופתים בניסיון להסביר מדוע אין דומה מחאה אחת לאחותה: נדב איל אמר שזאת מחאה של הממשלה נגד עצמה (אך לפחות הודה שחסימת כביש היא עבירה על החוק בכל מצב ויש לשאת בהשלכות); מרציאנו קשרה בין זכות המחאה לחובת הגיוס (ואם היו מפגינים חרדים נגד הגיוס שגם שירתו בצבא?); וספי עובדיה, שדיבר בהמשך התוכנית וסגל לא היה שם כדי להגיב, הגדיל וקבע שמחאת 23' שונה כיוון שהיא "ייצגה לפי כמעט כל סקר את רוב הציבור הישראלי, שחשש מאוד מפני שינוי משטרי".
מעבר לכך שעובדיה הצליח איכשהו ליפול למלכודת שסגל טומן למחייתו לפחות שלוש פעמים בשבוע, ההיגיון שהציב אמור להטריד דווקא את אלו שחוששים לגורלה של הדמוקרטיה: לפי הטיעון שלו, יש לתת משקל לפופולריות של המחאה בשאלה כמה רחוק להתיר לה ללכת. ובאמת, מדוע לקבוע כללים ולעמוד בהם באופן שוויוני ככל הניתן בסיטואציות כאלה? יש רייטינג, שהוא יכריע. כמו בטלוויזיה.
להבדיל כמה הבדלות, הגישה של עובדיה קצת מזכיר את שיטת איליין מ"סיינפלד", לבחון אם הגבר שהיא יוצאת איתו "שווה ספוגית". אם כך, מה השלב הבא במסלול? במשטרה יבצעו סקרים מקדימים לראות אם המחאה מצדיקה חסימת כבישים או שאפשר להגביל אותה למדרכה? ואולי לוותר עליה לגמרי? מעט האנשים שעדיין טורחים להפגין נגד הכיבוש בוודאי ישמחו לדעת.
בקטנה
שנת 2143. כל צורות החיים על פני כדור הארץ נכחדו. המעטים ששרדו עברו למושבה נידחת על מאדים, אחרי סכסוך דמים עם התושבים המקומיים. ושם, בוקר אחד, יצאה הודעה לעיתונות: יעקב אילון יגיש מהדורה בערוץ חדש.
