זאת לא הייתה העונה הכי טובה של "האח הגדול" בגרסה החדשה שלה בערוץ 13. למעשה, היא אפילו עוררה ברשתות החברתיות שיח מגוחך על געגוע ל"אח הגדול של פעם": זה שהתעסק בנושאים מהותיים יותר, או לפחות העמיד פנים שהוא מתעסק בהם — אשכנזים נגד מזרחים, פריפריה נגד מרכז, הרצון להכניס את כל עם ישראל לתוך בית אחד ולראות איך הוא מסתדר עם עצמו.
במקום זה, בשנים האחרונות "האח הגדול" הפך לגרסת המציאות של טינדר: כוכבי טיקטוק בעיניי עצמם, אנשים שחיים מסטורי לסטורי ומתעסקים בעיקר בשאלות מי יותר פופולרי, מי מנקה יותר טוב, מי דואג יותר לכולם ולמי יש יותר שרירים.
הזכייה של גל רובין גרמה לכולם להשתגע, כולל המתמודדים האחרים בגמר, שאיבדו את זה כמעט מיד. פעם היה קוד לא כתוב לפיו גם המפסידים מפרגנים למנצחת. הפעם אפילו זה התפרק. "נכשלנו כעם ישראל וכחברה. בושה", אמרה רפאלה טווינה מיד כשיצאה מהבית, ושיקפה מחשבה של לא מעט אנשים. מצד אחד, אף אחד לא באמת חושב שמדובר בקורס טיס; מצד שני, משום מה כולם רוצים שהמנצח ב"האח הגדול" יהיה נטול רבב, אדם זך וטהור, כזה שלא אמר מילה לא במקום ולא עיצבן אף אחד בדרך.
רובין עיצבנה את דיירי הבית בהתנהגות שנתפסה בעיניהם כמתנשאת, הם הגיבו בחרם — וקיבלו אותה כזוכה הגדולה. בתור אנשים שחיים בתוך הרשת, הם פספסו לגמרי ש"חרם" הוא הדבר הנורא ביותר שאפשר לעשות כאן לבן אדם. ברגע שהמעשה הזה מתרחש, הוא הופך את האדם שמולך לקורבן האולטימטיבי. זה מיד מחזיר את כולם לאווירת בית ספר יסודי: לא משנה אם רובין התנהגה בעצמה בצורה בריונית או לא — ברגע שהמתמודדים האחרים החליטו לבודד אותה, קבוצות הפייסבוק נכנסו לפעולה, והניצחון שלה כמעט הובטח.
לא נכשלנו כחברה, ולא כשלנו כעם. למעשה, שום דבר דרמטי לא קרה. לא היה מנצח "נכון" לעונה שבה כולם רבו עם כולם כל הזמן, ותוך כדי גם התחרו מי הכי מסכן, מי הכי חתיך ומה הכי "מטרגר" אותם להתנהגות שלא הייתה מתגמלת בשום צורת חיים שאינה "האח הגדול". כוכבי הטיקטוק הביאו את הלייקים הנדרשים, אבל לא הצליחו לגרום לאף אחד להזדהות איתם באמת וגם לא לאהוב אותם.
הקהל בחר את האישה שעשו עליה חרם, ויש לה כבר ניסיון בריאליטי. ההתלהבות שלה מהניצחון קצת מזכירה התלהבות של מישהו שניצח ילדים בני חמש בכדורסל. לא הייתה לה באמת תחרות, והניסיון שלה עבד לטובתה לאורך כל הדרך. היא עשתה להם בית ספר וידעה בדיוק מה להגיד, בעוד שמתחריה נפלו לכל פח. מה שבטוח, לעונה הבאה מומלץ להביא אנשים שיש להם פחות מ-10,000 עוקבים. זה יכול להיות נחמד.
בקטנה
שימי ששון הוא שדר מוכשר שהתגלה במונדיאל, אבל הבחירה של "כאן 11" להקדיש לו כתבה במהדורה המרכזית היא שיא נוסף ברמת התעופה העצמית של התאגיד. הסיפור הוא לא השדרנים והפרשנים שלכם, ובטח לא צריך להקריא פוסטים שמחמיאים להם. מביך מאוד, תעדכנו כשהוא ילחץ את היד למסי.






