מלחמות הן עסק יקר מאוד. לפי סיכומי החשב הכללי באוצר, העלות התקציבית של מלחמות ישראל מאוקטובר 2023 עד תחילת השנה מגיעה ל-231 מיליארד שקל. עד אוקטובר 2026 תגיע ל-300 פלוס מיליארד שקל. הסקירה המיוחדת של קרן המטבע הבינלאומית על ישראל, שפורסמה השבוע — סקירה הרבה יותר שלילית ופחות חיובית מהטיוטה המוקדמת מלפני חודשיים — מעריכה את אובדן ההכנסה הלאומית בשל המלחמה בעוד 9% מהתוצר, כ-200 מיליארד שקל. לא יהיה זה מוגזם לסכם את מחיר מלחמת 1,000 הימים בחצי טריליון שקל לפחות, רבע מהתוצר המקומי השנתי. עלויות צבאיות בסדרי גודל כאלה כבדות אפילו על כלכלות מערביות מפותחות. הן מחדדות את הברירה הגורלית של החברה הישראלית: אימפריה צבאית או כלכלה חזקה.
תקציב מערכת הביטחון ל-2026, כפי שהוא מופיע בדוחות האוצר וכולל את הסיוע האמריקאי ואת שירותי הביון, כבר מסתכם ב-170 מיליארד שקל (לעומת 165.5 מיליארד שקל ב-2024), הרבה יותר ממספרים אחרים המופרחים באוויר, לא שלמים ולא מקיפים. צה"ל דורש בפנייה בהולה לממשלה להוסיף לתקציבו זה 40 מיליארד שקל. לפחות.
הדרישות התקציביות של מערכת הביטחון שוברות שיאים. סיור בגבול הצפון | צילום: שאול גולן
(שאול גולן)
עד כה, הדרישה נדחתה ברובה בזכות העמידה האיתנה של שני בכירים חדשים בתפקידי מפתח באוצר: הממונה על התקציבים תא"ל במיל' מהרן פרוזנפר והחשבת הכללית מיכל עבאדי-בואינג'ו. שניהם נכנסו לתפקידיהם בתחילת השנה, ושניהם מכירים את תקציבי הביטחון מלפנים ומאחור, מלמעלה ומלמטה. שוחים חופשי בחומר הרלוונטי. בראש דאגותיהם עתיד ישראל כמדינה צומחת ומשגשגת ולא כמדינת ספרטה חדשה, סגורה ומבודדת.
מה כן סוכם בדיונים (שר האוצר אומנם נכח בהם פיזית, אך בלט בהיעדרו המעשי)? לשחרר לשימוש ביטחוני שוטף 12 מיליארד שקל מהרזרבה התקציבית הקיימת, שיועדה מראש למטרה זו, ובהמשך עוד 3 מיליארד שקל מרזרבות סמויות אחרות. סכומים לא מבוטלים — ולא הרסניים.
כאן חשוב המסר לכולנו: כלכלת ישראל מגיעה לקצה יכולתה לממן מלחמות וחלומות אימפריאליים בלי להידרדר לסכנת משבר, שמפניו מזהירים גם כלכלני קרן המטבע הבינלאומית. "הוצאות ביטחוניות גבוהות לאורך זמן", הם כותבים, "מסכנות השקעות בהון פיזי ואנושי ומגבירות דווקא את החולשות הבסיסיות של כלכלת ישראל". לפי סקירתם המצוטטת, התוצר לנפש בישראל לא התקרב בעשור שחלף לתוצר לנפש במדינות מפותחות ב-OECD, כפי שטענו לאחרונה שרי הממשלה וראשה, אלא התרחק מהן.
קרן המטבע מציעה לכן לצמצם בעתיד הקרוב את הגירעון התקציבי ל-2.5% מהתוצר המקומי (הגירעון החזוי ל-2026: 6.3% מהתוצר). לשם כך מעלים כלכלניה רעיונות להכבדת נטל המסים בכ-40 מיליארד שקל בשנה, כולל העלאת מע"מ וביטול הקלות והנחות רבות. אך גם בכך לא די. צה"ל פשוט "לא יסתדר" במסגרת התקציבית העכשווית המוגדלת כל עוד הוא נדרש להילחם בכל החזיתות בלי לגייס רבבות חרדים משתמטים ובלי התקדמות ממשלתית להסכמים מדיניים שיעצרו את הלחימה. המשק הישראלי "לא יסתדר" בלי ריסון חד בהוצאותיה של מערכת הביטחון. אלו האזהרות שצריכות לעמוד בראש ובלב מערכת הבחירות הקרובה לכנסת.
קבלו ביטול
כששר האוצר בצלאל סמוטריץ' נלחם למען פטור ממע"מ על ייבוא אישי עד 130 דולר, לעומת 75 דולר כעת, רשויות המכס באיחוד האירופי עושות בדיוק את ההפך. כדי לבלום את הגל האדיר של יבוא זול מסין, הן מקימות בשלושה שלבים מחסום גבוה של מכס קצוב, דמי טיפול משמעותיים וביטול כל הפטורים שניתנו ליבוא זה עד כה.
הפעימה הראשונה נכנסה לתוקף השבוע: כל חבילת יבוא אישי לשטחי האיחוד האירופי, ולא משנה מה השווי הכספי שלה, מחויבת מ-1 ביולי במס קצוב של 3 יורו (כ-10 שקלים) על כל קבוצת פריטים מיובאים בנפרד. אם, לדוגמה, החבילה מכילה שלושה זוגות נעליים, המס הקצוב יהיה 3 יורו. אבל אם היא תכלול זוג נעליים, זוג גרביים וקרם שיזוף באותו ערך כספי, המס הקצוב יגיע ל-9 יורו, כ-30 שקל. הרשויות של האיחוד האירופי מקוות שתשלום המס הקצוב יצורף אוטומטית על ידי המוכר - החנות המקוונת - למחיר המוצר, כנהוג בהזמנות מאמזון. כך ייחסך תהליך בדיקה פרטני.
בשלב השני, מסוף אוקטובר, יתווספו למס הקצוב גם דמי טיפול בגובה של 2-4 יורו, 6.8 שקלים עד 13.6 שקלים, לפי גודל החבילה. כך מגיעים לתשלום כולל של 13 יורו, כ-44 שקל, מס קצוב פלוס דמי טיפול על החבילה הנ"ל של זוג נעליים, זוג גרביים וקרם שיזוף. "אי-גביית דמי טיפול סיבסדה עד כה את 4.5 מיליארדי החבילות הקטנות מסין", מסבירים את המהלך בנציבות האיחוד בבריסל.
הפעימה השלישית במסע ההכבדה מתוכננת לינואר 2028, אז יבוטל כליל הפטור ממכס וממע"מ על יבוא אישי, בלא קשר לשוויו. מזמין המוצר באחת מ-27 המדינות האירופיות החברות באיחוד יחויב לשלם לקופת מדינתו דמי טיפול, מע"מ ומכס. ייקור דרמטי שיכניס לקופות משרדי האוצר מיליארדי יורו.
לידיעת שר האוצר של ישראל.
פתוחה ומתפתחת
לפני 50 שנה, בשלהי קיץ 1976, נחנך במבנה צנוע על הכביש העוקף את רמת אביב מוסד לימודים חדש בשם "האוניברסיטה הפתוחה", כשמה של מערכת בריטית ללימודים גבוהים,Open University, שעל שיטותיה ועל המוניטין שלה התבסס. מטרת המוסד האקדמי יוצא הדופן הייתה ונשארה, אומר נשיאה פרופ' ליאו קורי, מתמטיקאי והיסטוריון של המדעים, "קידום נגישות להשכלה גבוהה לכל תוך שימוש מואץ בהוראה מרחוק". ל"כל", כלומר לישראלים החפצים בהשכלה ובתארים אקדמיים, שמסיבות שונות לא יכלו ללמוד באוניברסיטאות אחרות. או שלא השיגו תעודת בגרות ראויה, או שבדיוק משרתים בצה"ל, או שנמנים עם הציבור החרדי, או שרוב הזמן עובדים קשה לפרנסת משפחתם, או שמקומות מגוריהם רחוקים מקמפוסים אוניברסיטאיים, ועוד.
את שליחותה זו האוניברסיטה הפתוחה מממשת בהצלחה. 50,000 סטודנטים רשומים בה לתואר אקדמי ראשון ושני בעשרות קורסים הניתנים, לדברי פרופ' קורי, על ידי טובי המרצים בתחומם. הוא גאה במיוחד מהפתעת השנים האחרונות: האוניברסיטה הפתוחה מובילה במספר הבוגרים השנתי במדעי המחשב, כשהבוגרים "משיגים את המשכורות הגבוהות בענף", הוא אומר. את ההישג מסביר גם הרכב הלומדים: משרתות ומשרתים ביחידות טכנולוגיה של צה"ל, סטודנטים העובדים בחברות הייטק, נשים חרדיות שזהו האפיק בה"א הידיעה לקידומן (מספרן הוכפל מ-2018). באוניברסיטה הפתוחה לומדים גם אלפי תלמידים מבתי ספר תיכוניים הרוצים להעמיק ידע ולהרחיב אופקים.
וכולם מצאו מה שחיפשו?
פרופ' קורי: "בהחלט. מצאו אצלנו לימוד עצמי אינטרנטי מהבית, תוכנית לימודים גמישה ומותאמת לכל סטודנט, שימוש מושרש ומתקדם בכלי המחשוב החדשניים ביותר, כולל כמובן בינה מלאכותית ושילובה כמעט בכל קורס, והדרכה וסיוע מסורים של מרצים וחוקרים. באחרונה גם פתחנו מסלול לתואר שני במערכות בינה חכמות. כל זה בלי להנמיך חלילה את הסטנדרטים האקדמיים הגבוהים. אנחנו מקפידים לערוך את המבחנים שלנו בכיתות לימוד עם נייר ועט".
האם מהפכת AI תחסל את האוניברסיטאות?
"הבינה המלאכותית אינה המהפך המדעי-טכנולוגי הראשון בתולדות האנושות, אף שהיא מהפך מרשים במיוחד. קדמו לה מהפכות רבות, שכמותה איפשרו, ביישומן המעשי, לשפר, לקדם ולהחליף את היכולות האנושיות ביכולות מכניות. אחרי AI, אתה שואל, מה בכלל יישאר לנו כבני האדם? יישארו התכונות המאפיינות אותנו כאנשים חושבים, יצירתיים, מקוריים, בעלי אינטואיציות, רגשות, ערכים ומוסר. את כל תחומי הידע והמיומנות הללו יידרשו האוניברסיטאות ללמד בהרחבה. השינוי הענק הזה במושג הידע דווקא יגדיל את הביקושים להשכלה אוניברסיטאית מסוגים חדשים. אנחנו באוניברסיטה הפתוחה רוצים להעניק אותה לסטודנטים שלנו כדי שיוכלו הם להחליף את AI ולא להפך".
