זה קרה לפני 80 שנה בעיר מחוז פולנית בשם קיילצה (Kielce). ב-4 ביולי 1946 התנפל המון פולני אלים - אלפים רבים - על בית דירות שבו שכנו מוסדות יהודיים, ציוניים ולא ציוניים, והתגוררו כמאה ניצולי שואה, ורצח באכזריות פראית לפחות 40 מהם, גברים, נשים וטף. חלקם הקטן נורו, רובם הוכו עד מוות על ידי האספסוף המוסת. המניע ל”פוגרום קיילצה״ ככינויו ההיסטורי היה, שוב, עלילת דם עתיקת יומין שלפיה ילד פולני בן העיירה נחטף על ידי קבוצת יהודים לטקס פולחני של הקזת דם. בגלי הפוגרום השתתפו בהתלהבות רוב שדרות הציבור המקומי.
הפוגרום זיעזע את דעת הקהל האירופית והמערבית, שרק החלה להיחשף לזוועות השואה. הרשויות בפולין הגיבו במשפטי בזק צבאיים שבהם נשפטו והוצאו להורג תשעה נאשמים, כולל שוטרים ומפקדים. עונשים קלים עד זניחים הוטלו לעומת זאת על הנאשמים בהשתתפות בפוגרום במשפטי המשך: הנהגת פולין הקומוניסטית הייתה מעוניינת בהשתקת האירוע שהפך לטאבו עד שינוי המשטר בסוף שנות ה-80. מאז נפרץ הסכר והפוגרום נחקר ותועד בעשרות מאמרים, ספרים, פרסומים רשמיים, כולל ספרי לימוד וסרטים דוקומנטריים.
בסמוך לפוגרום פרחו תיאוריות קונספירציה רבות; הקומוניסטים הפולנים (והיהודים) האשימו בליבוי היצרים את הלאומנים ולהפך. תחקיר רב-שנתי ממצה של המכון הממלכתי לזיכרון לאומי שפורסם ב-2006 בפולין הדמוקרטית לא מצא סימוכין לאף תיאוריה והטיל את האשמה על האנטישמיות הפולנית העממית שגברה מאוד דווקא בזמן ואחרי השואה.
לחץ לתגובה פומבית הופעל גם על בכירי הכנסייה הקתולית הפולנית ובראשם הקרדינל אוגוסט הלונד (HLOND) ששלף נרטיב אנטישמי חלופי, לפיו הפוגרום היה למעשה פרי מזימה יהודית אנטי-פולנית ופרו-ציונית. את טענותיו אלו העלה על הכתב בשני דוחות ארוכים שהגיש לאפיפיור ברומא. הדוחות נקברו בארכיונים של הכס הקדוש עד שהותרו לפרסום ב-2020 ונחשפו ונחקרו רק באחרונה על ידי ההיסטוריונית הפולנייה מוניקה סטולארצ'יק-בלאזדי. עולה מהם תמונה מצמררת: ״ארגונים יהודיים״, כתב ראש הכנסייה הפולנית לאפיפיור פיוס ה-12, "כופים על העם הפולני את המשטר הסובייטי השנוא עליו, משתלטים על עמדות המפתח ובכך מלבים בעצמם את הרגשות האנטי-יהודיים שהתפרצו בפוגרום". בנוסף להשמצת העם הפולני, נועד הפוגרום, כתב עוד הקרדינל, לגרום להמוני יהודים להגר מפולין לפלשתינה היהודית. מטרות אלו מוכנים מנהיגי היהודים לממש, סיכם הלונד, על ידי הצתת הפוגרום בקיילצה ״גם במחיר של הקרבת חיי כמה יהודים״.
האפיפיור פיוס ה-12 קרא את הדוחות ואימץ את תוכנם. שום גינוי לאנטישמיות הרצחנית ולדמם השפוך של ניצולי שואה לא יצא מפיו כפי שלא יצא מפי ראש הכנסייה הפולנית דאז.
לא מדובר רק בהיסטוריה מלפני 80 שנה. לפי סקרים עדכניים חלקים נרחבים מהציבור הפולני - שככלל עורך מזה שלושה עשורים חשבון נפש אמיץ עם כתמים שחורים בתולדותיו - שקועים גם היום במורשת השנאה ליהודים. מבחינתם יהודי פולין (אף שאין כבר יהודים בפולין) עדיין אשמים ברצח יהודי קיילצה.
ב-4 ביולי 1946 התנפל המון פולני אלים על בית דירות שבו שכנו מוסדות יהודיים, והתגוררו כמאה ניצולי שואה ורצח באכזריות לפחות 40 מהם
