הַמִּיטוֹת שֶׁלָּנוּ. עַל הַבֶּטֶן,
בֶּרֶךְ מְכוֹפֶפֶת, רֹאשׁ טָבוּעַ בַּכָּרִית.
זֶרֶם הַדָּם בַּוְּרִידִים, שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה
זִמְזוּם הַפָּנָסִים מִן הַגִּנָּה הַצִּבּוּרִית וְקוֹלוֹת
הַשַּׂחְקָנִים מִסִּדְרַת טֶלֶוִיזְיָה בְּדִירַת הַשְּׁכֵנִים.
הַמִּיטוֹת שֶׁלָּנוּ בַּחֲדָרִים. מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת מִסְדְּרוֹן,
צְעָדִים, אֲרוֹנוֹת נִפְתָּחִים וְנִסְגָּרִים. רֹאשׁ כָּבוּשׁ
בַּכָּרִית. הַמִּיטוֹת הַכְּפוּלוֹת שֶׁלָּנוּ בְּבָתִּים עִם מַיִם חַמִּים.
כִּמְעַט כָּל הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים הִתְרַחֲשׁוּ תָּמִיד הַרְחֵק
מֵאַמְבַּטְיוֹת חַמּוֹת, הִיא כָּתְבָה. חַדְרֵי רַחֲצָה
לְהַפְקִיד בָּהֶם נֶפֶשׁ דַּקָּה כִּנְיָר. הַמִּלְחָמָה נִגְמְרָה.
חוֹזְרִים אֶל הַמִּיטוֹת שֶׁלָּנוּ בַּחֲדָרִים שֶׁלָּנוּ בַּבָּתִּים.
מְנוֹרַת הַשִּׁדָּה הַקְּטַנָּה, עֲרֵמַת הַסְּפָרִים.
הַמִּיטוֹת הַלְּבָנוֹת, מְגֵרוֹת הָאַרְגָּז הַסְּגוּרוֹת. הַמִּיטוֹת
שֶׁלָּנוּ אַחֲרֵי הָרַחֲצָה שֶׁלָּנוּ בְּמַיִם חַמִּים, בְּבֶטֶן חֲמִימָה,
בְּלִי שֵׁינָה. בְּלִי שֵׁינָה. רֹאשׁ לָחוּץ לַכָּרִית.
הַמִּיטוֹת שֶׁלָּנוּ תָּמִיד כְּפוּלוֹת, תָּמִיד נִכְפָּלוֹת. הַמִּלְחָמָה
לֹא תִּגָּמֵר עוֹד.
אגי משעול
מודל
ליאן ראוכוורגר
אִשָּׁה שֶׁעָרְקָה
דֶּרֶךְ שְׁפוֹפֶרֶת צֶבַע
אֶל חַיֵּי נֵצַח
שֶׁל קַנְבָס –
שְׂרוּעָה כָּעֵת מִחוּץ לַזְּמַן
עַל קְטִיפָה סְגֻלָּה,
מְלֻטֶּפֶת מִכְּחוֹלִים
וּמַבָּטִים שֶׁל צַיָּר,
שָׁדֶיהָ שְׁלֵוִים
תֵּחַת הִלַּת שְׂעָרָהּ
וְרַק עֵינֵי הַתַּכְסִיס שֶׁלָּהּ
מַסְגִּירוֹת אֶת אַגְרַת הַבְּרִיחָה
הַכְּחֻלָּה
בַּדֶּרֶךְ לְעַדְעַד.
אין לשאול
קרל קראוס
תרגם: נתנאל לאור
אֵין לִשְׁאֹל, מָה עָשִיתִי כָּל אוֹתוֹ
הַזְּמַן.
נוֹתָר אִלֵּם;
וְאֵינִי אוֹמֵר, מַדּוּעַ.
וּדְמָמָה,
עֵת הָאָרֶץ קָרְסָה.
אֵין מִלָּה, שֶׁפּוֹגַעַת.
מְדַבְּרִים רַק מִתּוֹךְ שֵׁנָה
וְחוֹלְמִים עַל שֶׁמֶשׁ,
שֶׁצָּחֲקָה.
זֶה עוֹבֵר;
אַחַר כָּךְ, לֹא הָיָה מְשַׁנֶּה.
הַמִּלָּה שָׁקְעָה בְּשֵׁנָה, כְּשֶׁהָעוֹלָם
הַהוּא הִתְעוֹרֵר.
קרל קראוס (1874-1936), מן הסאטיריקנים והמבקרים החשובים באירופה המודרנית, ראה בשפה כוח מוסרי ולא רק אמצעי ביטוי. באוקטובר 1933, עשרה חודשים לאחר עליית הנאצים לשלטון, פירסם בגיליון מיוחד של כתב העת שערך בווינה, 'הלפיד', את השיר הקצר שלפנינו.
