בנק ישראל הודיע אתמול על הפחתת הריבית במשק ברבע אחוז, בפעם השנייה ברציפות ובפעם השלישית מתחילת 2026. הריבית הבסיסית תעמוד כעת על 3.5% וריבית הפריים תהיה 5%. בכך העדיפה הוועדה המוניטרית ליטול סיכון מסוים בהפחתת ריבית נוספת על פני המתנה להחלטה הבאה, ב-31 באוגוסט.
חברי הוועדה, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הודיעו על הפחתת הריבית למרות אי הוודאות הפוליטית והחשש מבזבוז כספים ממשלתי ערב הכרזת מועד הבחירות. הפחתת הריבית צפויה לסייע בהוזלת החזרים חודשיים לנוטלי המשכנתאות, ולעסקים שנאלצו ליטול הלוואות בשל המלחמה המתמשכת. להערכת רוב החזאים לא צפויה הפחתה נוספת של הריבית בהחלטה הבאה של הבנק בסוף אוגוסט.
צילום: אלכס (אלכסנדר) גמבורג
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר בעקבות הפחתת הריבית ברבע אחוז כי "ההורדה המזערית של הריבית לא תואמת את אתגרי המשק. אנחנו במשרד האוצר רואים את התנועות במשק ואת מצבנו ביחס לכלכלה הגלובלית, ולכן הפצרתי בבנק ישראל להוריד את הריבית בחדות. ההורדה המזערית של הריבית לא תואמת את האתגרים של משקי הבית והעסקים, לא מחוברת לצרכי המשק ומקשה על ענף ההייטק והייצוא. הפחתה של הריבית בשיעור חד היא הצעד הנכון שיקל על יוקר המחיה, ויאזן את התחזקות השקל".
הדולר צפוי לעלות
החלטת הורדת הריבית, שתיכנס לתוקף ביום חמישי הקרוב, תוזיל לנוטלי משכנתאות את ההחזרים החודשיים בממוצע בכמעט 100 שקלים. בתי עסק שנטלו הלוואות של מיליוני שקלים ייהנו מהפחתה של אלפי שקלים בהחזרים ובמצטבר הם ירוויחו, כתוצאה מההפחתה השלישית השנה, גם מאות אלפי שקלים בשנה בהפחתת החזרי החוב.
הפחתת הריבית תשפיע כמעט על כל תחומי ונתוני המשק. ההפחתה תביא קרוב לוודאי להתחזקות הדולר ועליה הדרגתית של הדולר לכ-3.10 שקל, כפי שצופים חזאים. עליית שער הדולר תביא עמה לייקור חלק ממוצרי היבוא וחומרי הגלם ועלולה להשפיע מעט על עליית האינפלציה בחודשים הקרובים.
היחלשות השקל והורדת הריבית צפויה לצמצם את היקף הפיקדונות בשקלים שגם בהם הריבית תופחת עוד על ידי הבנקים וההערכות הן שכמו בעבר חלק מהכסף שישתחרר יעבור לבורסה ויגרום לאורך זמן לעליות בשערי חלק מהמניות. יחד עם זאת ירידת הריבית תפגע במידה מסוימת ברווחי הבנקים. בעקבות ירידת ריבית הפריים, נרשמת למעשה הקלה משמעותית בהחזרים החודשיים של נוטלי המשכנתאות בישראל - במיוחד במסלולים הצמודים לפריים.
לדברי מאיר וידר, מנכ"ל וידר משכנתאות, ההשפעה בפועל על משכנתאות ל-25 שנים תהיה רבה ובשלוש ההפחתות השנה כבר תגיע במצטבר בממוצע לכ-300 שקל. ההפחתה אתמול תשפיע כך: במשכנתה של 500 אלף שקל - ההחזר החודשי יפחת בכ-70 שקל ומדובר בחיסכון של למעלה מ-21 אלף שקל בעלות הכוללת של המשכנתה. במשכנתה של מיליון שקל - ההחזר החודשי יפחת בכ-140 שקל ומדובר בחיסכון של כ-42 אלף שקל לאורך חיי ההלוואה. במשכנתה של 1.5 מיליון שקל - ההחזר החודשי יצטמק בכ-210 שקל ומדובר בחיסכון כולל של למעלה מ-62 אלף שקל.
פחות זה יותר טוב
התגובות אתמול להפחתת הריבית היו כצפוי חיוביות ורבים הוסיפו כי אין להסתפק בהפחתה של רבע אחוז ויש להמשיך במגמה. התאחדות יועצי המשכנתאות: "הורדת הריבית היא בשורה חיובית עבור מאות אלפי משפחות בישראל, ובמשכנתאות רבות המשמעות היא כבר חיסכון של מאות שקלים בהחזר החודשי. נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר: "מחד, יש לברך על כל הורדת ריבית בעת הנוכחית אך מאידך קיווינו והאמנו שבבנק ישראל יצאו מהקיבעון שלהם ובאומץ יחליטו על הורדה של חצי אחוז".
התאחדות התעשיינים קראה לבנק ישראל להמשיך במגמת ההפחתות: "צעד בכיוון הנכון, אך רחוק מלהספיק". עו”ד רועי כהן, נשיא להב – לשכת ארגוני העצמאים: “אני קורא לנגיד בנק ישראל, כבר לקראת החלטת הריבית הבאה, להציג מתווה ברור להפחתות נוספות, כך שעד סוף שנת 2026 תעמוד הריבית על כ-2.5 אחוז". גם נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק, אמר "בנק ישראל צריך להמשיך להוריד את הריבית ל-2.5%".
המשק יצמח ב-4%
במקביל פרסם אתמול בנק ישראל את התחזית המקרו-כלכלית שלו, ובמסגרתה צופה כי המשק יצמח ב-4% בשנת 2026 ובשיעור של 5.5% בשנת 2027. מדובר בעדכון כלפי מעלה לעומת תחזית חודש מארס. האינפלציה צפויה לעמוד על 1.8% במהלך שנת 2026, נמוך מהצפי הקודם של 2.2%, בעיקר בשל ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל בעקבות סיום מבצע "שאגת הארי", התחזקות השקל וירידה חדה במחירי הנפט לאחר פתיחת מצר הורמוז. הריבית צפויה לעמוד על 3% בממוצע ברבעון השני של 2027, תוך שתי הפחתות ריבית נוספות במהלך השנה הקרובה.
הגירעון בתקציב המדינה צפוי לעמוד על 4.9% תוצר ב-2026 ו-4.2% ב-2027, ויחס החוב לתוצר צפוי להתייצב על כ-69% בשנים אלה. תרחיש הבסיס מניח כי תקציב הביטחון יגדל ב-15 מיליארד שקל בשנת 2026. אולם בנק ישראל מזהיר כי הגדלה נוספת של עד 25 מיליארד שקל, כפי שדורשת מערכת הביטחון, תביא לעלייה בגירעון ובחוב ולעלייה באינפלציה של 0.2% עד 0.5%.
