הנגיד פרופ' אמיר ירון הוא אזרח מודאג. מודאג בשקט, לא מתלהם, לא משתלח, ומקפיד על שפה מקצועית, שבה השתמש גם השבוע כשבישר על הפחתת הריבית בעוד רבע אחוז. אלא שמתחת ללשון ההמעטה והאמירות השקולות אפשר היה לחוש בבירור בדאגתו הגוברת לעתיד הכלכלה ולעתיד המדינה. אף שהוא וכלכלני הבנק הציגו בפומבי תחזית בסיס אופטימית לשנה הקרובה, הם ליוו אותה בהסתייגויות שנשמעו כפעמוני אזעקה מהדהדים.
התחזית נשענת על הנחות ביטחוניות-מדיניות, ולפיהן עצימות הלחימה בלבנון תפחת, לא יהיה סבב לחימה נוסף באיראן ותקציב הביטחון לא יגדל מעבר ל-15 מיליארד שקל, שימומנו מהרזרבות. המו כן, הניחו כלכלני בנק ישראל שצעדי החקיקה ההרסניים שהממשלה רוצה להעביר בכנסת בשיטת הסרט הנע לא יעברו כלל או לפחות לא בשלמותם. ואם יעברו, אז יבוטלו מיד אחרי הבחירות הקרובות, כאשר תתחלף הממשלה בירושלים.
אזהרות בנק ישראל מצטרפות לפסימיות של קרן המטבע. הנגיד ירון
(אלכס קולומויסקי)
אלו הנחות קריטיות, והנגיד פרופ' ירון לא מסתיר את היותן כאלה (הערה לסדר: כמה ישראלים, כבוד הנגיד, מבינים את כוונתך כשאתה מתריע בפומבי מפני "טרילמה פיסקלית"; לא נכון יותר להגיד פשוט "משבר תקציבי?"). מדבריו ומהערות כלכלני חטיבת המחקר של הבנק מסתבר שתוספת של 25 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, כפי שדורש משרד הביטחון, תקפיץ את הגירעון ל-5.5% מהתוצר, תאיץ באופן ניכר את האינפלציה, תעלה את היחס בין החוב הממשלתי לתוצר המקומי ותאט את הצמיחה. ההשלכות של צעדים נוספים בצנרת הקואליציה, בהם ויתור מוחלט על גיוס משתמטים חרדים, חקיקת חוק יסוד שיכשיר הזרמת הטבות נדיבות בלי חשבון למגזר החרדי ומימוש התוכנית של נתניהו לתוספת 350 מיליארד שקל לביטחון, לא הוצגו במלואן לציבור, אף שנחזו וחושבו. עקבותיהן המצמררות נמצאות בדוח הפסימי האחרון של קרן המטבע הבינלאומית על ישראל. כלכלני הקרן רואים בעתיד הקרוב גרעון תקציבי גבוה, יותר מ-6% מהתוצר, צמיחה זוחלת ודחיקת השקעות יצרניות בענפי המשק לטובת הוצאות ביטחון גדלות החונקות את הכלכלה.
בקרן המטבע לא שכחו להזכיר לרעה את השיעורים הנמוכים של תעסוקת חרדים (47% מהם מועסקים לפרנסתם) ואת הנטל של המוני הלא-עובדים והלא-משרתים על הכלכלה והחברה.
מפרספקטיבה קודרת זו ממליצה קרן המטבע לממשלת ישראל להעלות מסים ישירים (כולל ביטול מדרגת המס הנמוכה ביותר ומיסוי קרנות השתלמות) ועקיפים (כולל הפסקת הפטור ממע"מ על ירקות ופירות והעלאת שיעורו ל-20%) בלפחות 45 מיליארד שקל. היא אף המליצה, בלשונה המליצית, לבנק ישראל לא להוריד ריבית. הנגיד והוועדה המוניטרית החליטו בכל זאת להוריד אותה - בתוספת, כאמור, אזהרות חמורות מפני זעזועים בכל הזירות.
הדוח על ישראל של קרן המטבע הבינלאומית בולט לרעה בהשוואה לעדכון התחזית הכלכלית העולמית שפירסמה הקרן השבוע, שבו היא מודה ששגתה לחומרה בהערכת ההשלכות של המלחמה באיראן בתחילת 2026: "הכלכלה העולמית עברה את הזעזוע טוב מכפי שחששנו", נאמר בעדכון. אין להסיק מכך שהכלכלה העולמית מחוסנת גם מפני ההשלכות של חידוש הלחימה – ואולי המלחמה – האיראנית-אמריקאית, כפי שמסתמן בשעת הכתיבה של שורות אלו.
גם המשק הישראלי כבר לא מחוסן; הקואליציה המכהנת מחלישה ומסכנת אותו בטרפת סהרורית של כלכלת בחירות וחקיקת בחירות. לא רק התחזית האופטימית יחסית של בנק ישראל, אלא גם התחזית הפסימית של קרן המטבע הבינלאומית נראות אפוא מיום ליום, משעה לשעה, כחלומות באספמיה. חלומות ורודים במציאות משחירה.
בלי זיקוקים
ישראל לא הייתה השנה שותפה לחגיגות יום ההולדת ה-250 לעצמאות ארה"ב. לא נערכו כאן אירועים מיוחדים, לא התקיימו הופעות ואפילו לא שידורים ישירים ממופע הזיקוקים ההיסטורי בוושינגטון. אפשר לתרץ את היעדר תחושת השותפות בהסברים לרוב, החל מהתקררות היחסים בין צמרת הממשל בוושינגטון לבין הממשלה בירושלים ועד העובדה שגם רבים מאוד באמריקה נמנעו מלחגוג בשל התנגדותם החריפה למדיניותו של הנשיא דונלד טראמפ וחששות כבדים ממהלכיו האנטי-דמוקרטיים. אך ישנו עוד הסבר, פחות גלוי: מסמכי היסוד של המדינה האמריקאית, הכרזת העצמאות והחוקה שלה, עומדים בסתירה גמורה וחדה לדרכה, להחלטותיה ולאידאולוגיה המכוננת של ממשלת בנימין נתניהו. לכן, אין לה עניין להצטרף לחגיגה ולהציף את הניגוד לעיני כול.
האבות המייסדים של ארה"ב – ג'פרסון, פרנקלין, מדיסון, המילטון, וושינגטון וחבריהם – הקימו את המדינה האמריקאית החדשה על בסיס הכרה בזכויות אדם טבעיות ושוויוניות שאי-אפשר לשלול, ובראשן הזכות לחיים, לחירות, לרדיפת האושר ולהחלפת ממשלה "כשזו מנסה לשלול מאזרחיה זכויות יסוד אלו", כפי שנכתב בהכרזת העצמאות. במסמך יסוד נוסף, החוקה האמריקאית על שלל תיקוניה, מגולם רעיון הפרדת הרשויות וקדושת חופש הדת, המצפון, הדעה והתקשורת - עקרונות שנתפסו כחומת מגן מפני רודנות ושרירות השליטים.
בהיותם ביטוי נעלה של השקפת עולם לאומית-ליברלית שימשו שני מסמכי היסוד של העצמאות האמריקאית השראה למגילת העצמאות הישראלית ולחוקי היסוד של הכנסת - עד שבעשור שחלף נפערה תהום בין האתוס שכונן, כאמור, את ארה"ב של אמריקה לבין האתוס האנטי-ליברלי הבוטה של ממשלות נתניהו האחרונות, ובמיוחד הנוכחית. החלטותיה, מסריה וחוקיה כה הפוכים מהמסורת ארוכת השנים של הדמוקרטיה האמריקאית, עד שאין אפשרות לגשר ביניהם.
זהו, לדעתי, ההסבר להימנעות המופגנת של ישראל הרשמית מלהצטרף לחגיגות ההקמה של מעצמה שהיא - עדיין, על אף מגרעותיה - מבצר הערכים השנואים על חברי הקואליציה ועל המינויים הבכירים שלה. קואליציית בן גביר, לוין, גפני, כ"ץ - וביבי גם.
אחד בדורו
כחודש אחרי שאילון מאסק, היזם הגאון והשליט המוחלט בחברת הטכנולוגיה המתקדמת ספייס X, הנפיק את מניותיה בבורסה של ניו-יורק לפי שער (מחיר) של 135 דולר למניה, חשפו השבוע החתמים על ההנפקה – בנקים, תאגידים פיננסיים ומשקיעים מוסדיים – את ההערכות שלהם על השווי העתידי של ספייס X ועל כדאיות רכישת המניות. ההערכות סופר-אופטימיות, על גבול הפנטזיה הגמורה. המוסד הבנקאי הוותיק מורגן סטנלי העניק למניה מחיר יעד רב-שנתי של 300 דולר ולחברתו של מאסק שווי בורסאי של 4 טריליון דולר, לעומת שווי של כ-2 טריליון דולר השבוע. האנליסטים של הבנק הפליגו בתיאורי הניסים והנפלאות של ספייס X כפועלת ב"חזית קדמית" של הציוויליזציה האנושית, בעלת "קישוריות" המחברת לחבילה אחת "נדל"ן מניב בחלל החיצון עם יכולות מחשוב מתקדמות". כידוע, בכוונת מאסק לא רק להרחיב את האינטרנט הלווייני שלו לרשת טלפוניה סלולרית לכל כיס, אלא בעיקר לשגר ולמקם אי-שם בחלל החיצון חוות שרתים ענקיות שיענו לדרישות הבינה המלאכותית השועטת קדימה. בנק רב-לאומי אחר, ג'יי.פי מורגן, התפייט בניתוח שלו (כותרתו "יש רק אילון אחד בעולם") במשפטים כמו "השאיפות וההשלכות של ספייס X על האנושות כולה גדולות מכל מה שנראה בעבר".
כלכלניו העניקו למניית החברה שער של 225 דולר בעתיד הקרוב. ענקית הפיננסים קבוצת גולדמן זקס הייתה צנועה יותר והעמידה את שערה של ספייס X על 205 דולר "בלבד", וסיטי בנק על 200 דולר. בהסתמך על הערכות מפליגות אלו המליצו המוסדות הפיננסיים המכובדים ללקוחותיהם להשקיע הרבה כסף במניית ספייס X.
מכולן הפליאה במחמאות למאסק דווקא הסקירה של דויטשה בנק. "ספייס X מכופפת", נכתב בה, "את קשת ההיסטוריה כדי להפוך את המין האנושי למתפשט אל כוכבי לכת רחוקים". מאסק מכופף את קשת ההיסטוריה? לא הגזמתם קצת?
