את הקרב הזה, הם לא חשבו שיצטרכו לנהל. אחרי שיצאו לחזית וסיכנו את חייהם, נאלצו אתמול הלומי הקרב לחזור ולהילחם. הפעם, הזירה הייתה ועדת הכנסת, שבה התפרצו בכאב ובזעם לדיון שהתנהל שם בחוק יסוד: לימוד תורה.
"אני חיה עם הכאב הזה שנתיים, אבל שורדת אותו בזכותם. מי שהציל את הילד שלי זה הם. הם החזירו לי אותו, והם סוחבים אותו עליהם עד היום. הם לא שקופים, קחו את עצמכם בידיים ותתעדפו אותם". כך אמרה בדמעות עינב דנינו, אמו של לוחם הצנחנים רב-סמל ראשון אורי דנינו ז"ל (25) שנחטף לעזה ממסיבת הנובה, ונרצח במנהרה ברפיח ‑ בהתייחסה להלומי קרב שזעקו מול החוק שמובילות המפלגות החרדיות.
"לא הייתי מקבלת את אורי אם הם לא היו שם", אמרה דנינו, שבנה הושב על ידי כוחות צה"ל והובא לקבורה בישראל. "ראיתי את אורי שנייה לפני ששמתי אותו באדמה. ילד יפה תואר, עם פציעות בכל הגוף, אבל מה החברים שלו ראו לפני שאני קיבלתי אותו? לא מדובר רק בהם עצמם, מה עם הילדים שלהם? מה עם ההורים שלהם? תעטפו אותם, תקבלו אותם. אני לא רוצה לאבד עוד הלום אחד".
כמה הלומי קרב התעמתו עם יו"ר יהדות התורה ח"כ יצחק גולדקנופף, ובין היתר אמרו לו: "אורי דנינו היה חרדי ולחם איתנו". גם דנינו ניסתה להציג את כאבם של הפצועים השקופים, שחשים שהמדינה מתעלמת מהם ופועלת למתן הכרה בחוק למי שלא שירת. "אני פוגשת אותם בהר הרצל ושומעת: 'למה אנחנו לא במקומם'", אמרה. "הם חיים-מתים. אני יושבת פה חצי שעה ואנשים בטלפון ואנשים מפטפטים. אתם יודעים מה עובר עליהם כל שנייה? מה הם מבקשים? הכרה בזכויות? חוק שייתן להם לחיות?"
אחר הצהריים, הודיע יו"ר הקואליציה אופיר כץ כי הגיע לסיכום עם המפלגות החרדיות, לפיו חוק יסוד: לימוד תורה שכבר אושר במליאה בקריאה ראשונה, ירוכך ויוסר הסעיף שנועד להעניק למשתמטים הטבות של לוחמים. בהודעת כץ נאמר כי "סעיף 2 אשר קובע מאזני צדק בין הערכים יימחק מהצעת החוק". באוצר טענו כי הסעיף המדובר עלול לפגוע בסדרי העדיפויות התקציביים ולהסיט משאבים והטבות לטובת החרדים.
חברי הכנסת אריה דרעי ומשה גפני היו בקשר הדוק עם הרב דוב לנדו, מנהיג הציבור הליטאי ואנשי ביתו. למרות הזעם על הליכוד שלא עומד בהבטחותיו, עלתה בסוף ההבנה שגם הנוסח המרוכך עשוי לסייע במאבק העתידי בבג"ץ נגד הגיוס. זאת מאחר שגם הנוסח החדש מעגן את לימוד התורה כ"ערך יסוד". לכן, כשהסוגיה תגיע לפתחו של בג"ץ ‑ יוכלו החרדים לטעון שערך לימוד התורה שווה לערך השוויון.
מומחים למשפט חוקתי טענו כי מדובר ב"חוק מושחת" וכי גם במתכונתו החדשה הוא יהווה בסיס לעיגון ההשתמטות מצה"ל. לדבריהם, מדובר ב"שוחד בחירות מובהק, שיפגע קשות במאמץ להשיג שוויון בנטל".
בנוסף, הם הפריכו את הטענה ולפיה ריכוך החוק הפך אותו לחוק "הצהרתי" בלבד. לדבריהם, גם "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" הוצג בזמנו כהצהרתי, אך מאז שימש הצדקה לאינספור פסיקות תקדימיות ואקטיביסטיות של בית המשפט העליון. "חקיקת חוק יסוד חדש היא אירוע מכונן בכל עת", הוסיפו, "ובייחוד רגע לפני בחירות ובנושא שנוי במחלוקת".





