81 שנה אחרי שסבתא-רבתה שלו שוחררה מאושוויץ, אורי אלון עמד על הפודיום בפולין לצלילי "התקווה", לאחר שקבע שיא עולמי בשחיית 200 מטר גב (2:22 דקות) וזכה במדליית זהב באליפות אירופה למתחרים על הרצף האוטיסטי ועם תסמונת דאון.
"מילדות חלמתי לעמוד על הפודיום, כשהמנון מנוגן ברקע ודגל ישראל מאחוריי", מספר אלון בן ה-19, תושב תל-אביב, שזכה באליפות גם בשתי מדליות כסף ובמדליית ארד, "השחייה בשבילי זה החיים, זה הבית הראשון. במים של הבריכה אני מרגיש שווה ובטוח. המחשבות נעלמות וגם הלחץ הסטרס נעלמים לי. השחייה נותנת לי משמעות ושייכות בחיים. זכיתי במדליית זהב, שברתי שיא עולם, ואני מרגיש כבוד גדול לייצג את מדינת ישראל ואת המועדון שלי, קריית-אונו".
אורי אלון. "במים אני מרגיש שווה"
אורי אלון. "במים אני מרגיש שווה"
אורי אלון. "במים אני מרגיש שווה"
(צילום: אילי ארז)
המשלחת הישראלית לאליפות מנתה 19 ספורטאים על הרצף או עם תסמונת דאון, שהתמודדו בחמישה מקצועות שונים: שחייה, אתלטיקה, אופניים, טניס שולחן וכדורסל. בנבחרת השחייה היו שלושה ספורטאים, וכולם חזרו עם הישגים. השחיין אלוין לנדא זכה בחמש מדליות – זהב, שתי כסף ושתי ארד, וסיכם: "הגשמתי חלום – להגיע לאליפות אירופה ולעמוד על הפודיום". השחיין נתיב ביתן זכה בשתי מדליות כסף. "מדובר בהישג מדהים, גאווה לשחייה הישראלית ולמדינה", אומרים במשלחת.
מאמן הנבחרת, ד"ר רובי שלו, ציין כי הספורטאים על הרצף האוטיסטי המשתתפים באליפות הינם ספורטאים מקצועיים שמתאמנים כל יום בבריכה. "בשבילם זה לא רק ספורט, אלא דרך חיים", הוא מסביר, "והשיא עבורם זה לצאת לאליפות אירופה ולעמוד על הפודיום".
אורי אלון ואלוין לנדא. תשע מדליות משותפות
אורי אלון ואלוין לנדא. תשע מדליות משותפות
אורי אלון ואלוין לנדא. תשע מדליות משותפות
אלון החל לשחות לפני שמונה שנים, בגיל 11, וחלם כבר כילד לייצג את ישראל בזירה הבינלאומית. מדי יום הוא מתאמן שעתיים בבריכה ושעה בחדר הכושר, ומוסיף גם אימוני כוח מספר פעמים בשבוע.
אליפות אירופה מאורגנת על ידי ארגון "וירטוס", שמאגד תחתיו ספורטאים מחוננים עם תסמונת דאון ועל הרצף האוטיסטי. הארגון, שלו שלוחה בישראל, שם לו למטרה לקדם ספורט תחרותי ברמה הגבוהה ביותר בקרב אוכלוסיות אלה.