ראש השב"כ, דוד זיני, ניצב בימים האחרונים במרכז סערה ציבורית ופוליטית בעקבות שינוי מביך בעמדתו בנוגע לפתיחת חקירת הטענות להדלפת המידע על מועד פתיחת מבצע "שאגת הארי" לחדשות 12. בעוד שבדיוני הקבינט טען תחילה כי אין הצדקה מקצועית ומשפטית לחקירה מאחר ואלפי אנשים נחשפו למידע, וכי הסיכוי להגיע לפענוח אפסי - כעת מתברר כי החליט לפתוח בבדיקת הדלף לאחר דרישה ממושכת מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו והשלמת ההליך המשפטי בשב"כ.
כבר במהלך שאגת הארי לשכת רה"מ פנתה לשב"כ בדרישה לחקור את הטענה להדלפה. גם שרים כמו מירי רגב דרשו בישיבות הקבינט לחקור את הנושא, אולם במשך חודשים נמנע זיני מלהיענות לבקשה וניתן לומר שגרר רגליים, לאחר שסבר כי המקרה אינו עומד באמות המידה המקצועיות המקובלות לפתיחת חקירת דלף. באחד מדיוני הקבינט הבהיר זיני לשרים כי "אין קצה חוט" וכי אלפי בני אדם, כ-4,500 שותפי סוד, היו חשופים למידע. הוא ציין כי בשל מספר המעורבים, רמת חומרת האירוע והסיכוי הנמוך להגיע למקור ההדלפה, מדובר במקרה שאינו מצדיק הפעלת חקירת שב"כ.
במהלך הדיון הזכיר זיני גם את המגבלות המשפטיות החלות על חקירות שבהן מעורבים עיתונאים, והדגיש כי נדרש אישור היועצת המשפטית לממשלה לחקירה מסוג זה. אלא שבהמשך חל שינוי בעמדת השב"כ. הסיבה: ראש הממשלה נתניהו הינחה את זיני לקדם את הטיפול בנושא - סמכות הנתונה לו - ולאחר שהיועץ המשפטי של השב"כ קבע כי אין מנוס מהשלמת ההליך הנדרש, פנה זיני ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה לאשר את פתיחת החקירה.
המהלך עורר שאלות באשר לשינוי החד בעמדתו של ראש השב”כ, במיוחד ברקע הפגישה שקיים זיני עם פרשן ערוץ 14 שמקורב לנתניהו יעקב ברדוגו. אלא שגורמים שמעורבים בנושא טוענים שהפגישה של זיני עם ברדוגו היתה ב-22 ביוני ובה אכן ברדוגו לחץ לפתוח בחקירה נגד 12. בשב”כ דחו את הטענות מכל וכל וטענו שזיני קיבל את ההחלטה על החקירה לפני פגישתו עם ברדוגו.
