בשנות ה-30 של המאה הקודמת נער בן 16 בשם אוורט רוס מואס בחיים הבורגניים שלתוכם נולד ומחליט לצאת לבדו למדבריות הדרום והמערב של ארה”ב. הוא צייר שרוצה להתפתח באמנות שלו, ולא מוכן להתמסר לחיים הסטנדרטיים, אפילו לא לרגע אחד.
רוס מתמכר לחיים הפראיים בטבע ושולח למשפחתו ולחבריו מכתבים שבהם הוא מספר על קורותיו במדבריות העצומים והבלתי נגמרים. מקובץ המכתבים הזה מורכב הספר הקסום הזה.
דמותו של הנער, שלאחר שנעלם בגיל 20 לא נמצא עוד לעולם, הפכה להשראה עבור מעריצים בכל העולם, כדוגמה לחיפוש טוטאלי אחר יופי וטבע. באחד המכתבים לאחיו, למשל, הוא מופתע מכך שאנשים בוחרים לישון תחת גג בנוי ולא תחת כיפת השמיים, וכך מפספסים את מראה הכוכבים.
את הספר הזה התחלתי לקרוא בשבעה של דני דרומי, אדם יקר, כמעט בן משפחה. גם הוא היה אמן רגיש שעזב את העולם טרם זמנו, והשאיר לנו את היופי הבלתי נסבל של נגינת הגיטרה היפהפייה שלו.
במהלך הקריאה מצאתי מעט נחמה בקטע הבא: "תשוקתו העזה של כל אדם בעל רגישות היא לשכוח את עצמו, אם בשתייה או באהבה מייסרת, בעבודה או במשחק קדחתניים, או בהשתקעות בעשייה אמנותית. לעיתים, אם כוח רצונו איתן, יצליח להעמיד פנים בפני עצמו כי איננו יודע את מה שהוא יודע, ואז יוכל להתחזות לאדם ככל השאר. אבל העמדת הפנים לא תחזיק מעמד, ואם לא יימצא לו עוד אדם בעל נפש מתוחה כמוהו, שאיתו יוכל לחלוק את הכאב הרצחני של חייו, אחת דתו לאבד את שפיותו".
זה עוד ספר מבית הוצאת הספרים האמיצה והמיוחדת תשע נשמות. הוא מתאים לכל מי שרוצה לברוח לרגע מהחיים הלחוצים ולחלום שהוא רוכב על חמור זקן במדבריות אריזונה.
• "יופי בלתי נסבל". אוורט רוס. תרגום: יורם נסלבסקי. הוצאת תשע נשמות
