עד למשחקון השמיני במערכה השלישית בגמר ווימבלדון אתמול, נדמה היה שהמשחק יימשך לפחות עד שהקהל ינטוש כדי לצפות באנגליה מול ארגנטינה בחצי גמר המונדיאל ביום רביעי. יאניק סינר וסשה זברב לא הצליחו לשבור זה את זה, קרב איגרוף צמוד בו כל שחקן מחפש את הפתח כדי לשתול את המהלומה. אי-אפשר היה לדבר על מומנטום של אחד מהם. שניהם הגיעו לגמר הזה בפוקוס מוחלט.
אבל אז הגיע המשחקון עם השבירה הראשונה, ושבירה אחת הספיקה גם במערכה הרביעית, ופתאום סינר אלוף ווימבלדון עם 7:6, 6:7, 3:6, 4:6, וזברב לא מבין איך ממשחק כמעט נטול טעויות מול הטניסאי הטוב בעולם הוא יצא בידיים ריקות. אז ככה: הוא באמת כמעט לא טעה, אבל האיטלקי כמעט לא טעה יותר ממנו. זו הפעם העשירית ברציפות שהגרמני מפסיד לו, והמאזן ראש בראש עומד על 4:11. רק כדי להבין עד כמה סינר ברח במהירות לעולם (חוץ מקרלוס אלקראס הפצוע) , קבלו את הנתון הבא: בקיץ 2023 זברב ניצח אותו בשמינית גמר אליפות ארה"ב, ועלה ל-1:4 במפגשים הישירים. שלוש השנים שעברו מאז פתחו תהום ביניהם, כשזברב שיעלה כעת למקום השני בעולם לא מוצא דרך להכניע את המדורג ראשון.
ביחס לעונה המדהימה של סינר, מפתיע לראות שזה הגראנד סלאם הראשון שלו ב-2026. הוא שלט אבסולוטית בטורנירי המאסטרס הגדולים, אבל נכנע לפרץ אנרגיה חריג של נובאק ג'וקוביץ' בחצי הגמר באוסטרליה ואז פישל בסיבוב השני ברולאן גארוס. למרות ההיעדרות של אלקראס מווימבלדון, יש הרגשה של השבת הסדר לכנו במובן מסוים, ובטח שנעשה צדק עם זוכה יותר מראוי.
ומשהו שאולי עוד יותר מפתיע הוא שזה רק הגראנד סלאם החמישי שבו זוכה סינר. פעמיים ווימבלדון (כולל בשנה שעברה), פעמיים אוסטרליה, פעם אחת בארה"ב. זה משהו מדהים להשיג בגיל 24 ובתקופה של שנתיים וחצי, ועדיין נדמה שיש לו הרבה יותר. ככה זה כשאלקראס מנהל קריירה מקבילה, ובשיאו הוא ענק אמיתי.
רק שכאשר אלקראס שולט במקום הראשון בעולם ובסבב, אי-אפשר שלא להרגיש באיזשהו מקום שהוא עדיין לא נרגע לגמרי, שעוד יש בו נעורים סוערים שמחכים לצוץ פה ושם ולהפריע לו. כשסינר שם, יש הרגשה מלכותית יותר, פדררית כזו. כשאלקראס יחלים מהפציעה ביד, ואולי זה לא יקרה העונה, הוא יצטרך לכבוש מחדש את הפסגה שסינר מרגיש בה נוח מתמיד.
סינר
(צילום: AP Photo/Kirsty Wigglesworth)
המנהג של זברב
יש לזברב מנהג חמוד. זה קרה עד אתמול רק פעם אחת, ואז בעצם הפך למנהג. לקראת סוף מאי, אחרי ההפסד השביעי ברציפות לטיילור פריץ האמריקאי, זברב לקח את המיקרופון לעיני הקהל הביתי בטורניר האלה ואמר: "אני שונא אותך. אני לא רוצה לראות אותך איזה שנתיים-שלוש. בבקשה, תתרחק ממני. אל תחזור יותר לגרמניה". פריץ והאוהדים נחנקו מצחוק.
אתמול בלונדון המיקרופון שוב היה לו ביד, ובחיוך ענק הוא סיכם: "יאניק, אני כבר לא ממש מחבב אותך". סינר, שבדרך כלל לא מביע רגש, לא הצליח לעצור את צחוקו. אחרי טורניר האלה, זברב ופריץ נפגשו שוב בווימבלדון, והגרמני שבר את הנאחס. יכול להיות שזה יעזור לו בפעם הבאה מול סינר?
הזכייה שלו ברולאן גארוס ניפצה את תדמית הלוזר, ההפסד שלו בווימבלדון צריך לומר לנו שני דברים: ראשית, ההדחה המוקדמת של סינר וההיעדרות של אלקראס בהחלט תרמו לזכייה שלו בפריז, ומיותר להתעלם מהעובדה הזו; אבל התוצאה המתסכלת אתמול היא דווקא סימן חיובי, כי לא הייתה שם התפרקות ולא ויתור. כן, כהרגלו הוא איבד יתרון, אבל הטניס של זברב נמצא אולי בנקודה האיכותית ביותר בקריירה שלו.
אולי ההבנה הזו תנחם אותו בימים הקרובים. כנראה שלא. סינר פשוט הרבה יותר טוב בטניס.
