לרני זיס, אדריכל של חלומות
מִטֶּקֶס שְׁתִיַּת הַתֶּה לָקְחוּ אַדְרִיכְלֵי יַפָּן
אֶת הַבּוֹרְדּוֹ הַלּוֹהֵט,
מִסִּדּוּרֵי הַפְּרָחִים — אֶת הָעֻבְדָּה
שֶׁאֵין דָּבָר שָׁתוּל בְּנֶצַח הָאֲדָמָה
וּמִצֶּבַע עֵינֶיהָ שֶׁל דַּיֶּלֶת בְּגַ'פָּאן אֵירְלַיְנְס —
אֶת הַיָּרֹק שֶׁהוּא גַּם אִזְמַרְגָּד, הַמְּשֻׁבָּץ
בְּקַת חֶרֶב הַסָּמוּרַאי.
מִכָּל אֵלֶּה אֶפְשָׁר לְתַכְנֵן לוּל תַּרְנְגוֹלוֹת,
תְּרִיס מִתְחַצֵּף עַל אֶדֶן חַלּוֹן
מַדְרֵגוֹת לוּלְיָנִיּוֹת לְשׁוּם מָקוֹם,
אֲבָל לְעוֹלָם לֹא אֶת קִפְלֵי בִּטְנוֹ
שֶׁל סְתָם לוֹחֵם סוּמוֹ.
