ילד שזקוק לניתוח כפתורים - החדרת שפופרת זעירה לאוזן לשיפור השמיעה - ימתין לתור כשבוע בלבד בבית החולים איכילוב. באותו ניתוח בדיוק עם אותה בעיה רפואית הוא יתייבש בתור כמעט חצי שנה (129 יום) בבית החולים סורוקה. כך עולה מנתונים חדשים שמפרסם היום משרד הבריאות לראשונה, שחושפים את זמני ההמתנה ל-19 סוגי ניתוחים אלקטיביים ב-28 בתי חולים ציבוריים, בשנת 2024. הנתונים חושפים פערים קיצוניים בין בתי החולים כמעט בכל סוגי הניתוחים.
בניתוח שקדים, גם הוא נפוץ במיוחד בילדים, זמן ההמתנה החציוני עומד באיכילוב על שבוע בלבד, ואילו במרכז הרפואי לגליל על 154 יום לאותו הליך בדיוק. המתנה ממושכת להליך זה נרשמה גם בבית חולים העמק, שם ימתין ילד 130 יום.
(אלעד גרשגורן)
המדידה כוללת את זמן ההמתנה ממועד קבלת ההחלטה לנתח ועד למועד ביצוע הניתוח, ומתייחסת ל-19 סוגי ניתוחים אלקטיביים, בהם ניתוח קטרקט, תיקון בקע, כריתת ערמונית, כריתת ו/או שחזור שד, ניתוח בריאטרי, ניתוח כפתורים וכן ניתוחים להחלפת מפרק הירך או הברך. עם זאת, המדידה אינה מתייחסת לניתוחים דחופים, ניתוחים השייכים לקבוצת לב וכלי דם (בשל כמות דיווחים נמוכה מהמצופה), וגם לא לניתוחים שבוצעו במימון ציבורי במוסדות פרטיים, שם זמני ההמתנה לרוב קצרים יותר.
"זמני ההמתנה לא תמיד משקפים בעייתיות מסוימת", הסבירה פרופ' אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת לטכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות, בתדרוך כתבים. "לפעמים זה נובע מרצון של מטופל להמתין ולחכות יותר זמן לניתוח כי הוא רוצה לבחור בבית חולים או מנתח מסוים". לדבריה, ישנה משמעות גם לאופי הניתוח והדחיפות שלו. ואכן, בניתוחים לכריתת ושחזור שד, זמני ההמתנה בכלל בתי החולים יחסית נמוכים בהשוואה לניתוחים אחרים. בשיבא, שם בוצעו המספר הגדול ביותר של ניתוחים אלה בשנת 2024 (1,074), זמן ההמתנה החציוני עומד על 28 ימים בלבד. לעומת זאת בשערי צדק זמן ההמתנה עומד על 72 ימים, ובוולפסון על 50 ימים. בבתי החולים שהציגו זמני המתנה גבוהים בניתוחים אחרים, נרשמו במדד זה נתונים טובים יותר - בהעמק ההמתנה לניתוח כריתת ושחזור שד עומדת על 29 ימים, בסורוקה - 28 ימים, ובבית חולים כרמל על 15 ימים בלבד.
משרד הבריאות מפרסם היום לראשונה גם דוח זמני המתנה לבדיקות MRI. לפי הנתונים, בין השנים 2008 עד 2025, גדל מספר מכשירי ה-MRI ב-600 אחוז מעשרה מכשירים ליותר מ-70. שיעור בדיקות ה-MRI ל-1,000 תושבים עלה בשנים אלה פי ארבעה. ברמה הארצית, זמן ההמתנה הממוצע מהפניית רופא לביצוע, התקצר בין השנים 2024-2025 מ-57.3 ימי המתנה ל-55.1, זאת למרות עלייה של 8.8 אחוזים במספר הבדיקות: בשנת 2024 בוצעו 523,512 בדיקות, המהוות 54.1 בדיקות לכל אלף מבוטחים. ובשנת 2025 בוצעו 570,076 בדיקות MRI, המהוות 58.1 בדיקות לכל אלף מבוטחים.
הדוח מצביע על פער גיאוגרפי - בשנת 2025 ביצעו 94 אחוז מתושבי ירושלים את הבדיקה במחוז מגוריהם, זאת לעומת 65 אחוז מהתושבים בצפון שמבצעים את הבדיקה במחוז מגוריהם, וכ-50 אחוז מהתושבים במרכז, האזור המיושב ביותר בארץ. כלומר מחצית מתושבי המרכז נאלצים לצאת מהמחוז כדי להיבדק. במחוז דרום ביצעו את הבדיקה באזור המגורים שלהם כ-75 אחוז מהתושבים. עם זאת, במשרד הבריאות מציינים כי בחלק מהמחוזות, גם אם הבדיקה לא בוצעה במחוז המגורים, היא בוצעה במחוז סמוך, כמו מרכז ותל-אביב או צפון וחיפה.
לפי הדוח זמן הממתנה הממוצע מהפניית רופא לביצוע הבדיקה בקופת חולים כללית עומד על 63.7 ימים בממוצע. כללית היא גם הקופה שמבצעת את מספר הבדיקות הגדול ביותר (281,303 בשנת 2025). זמן הממתנה הממוצע במכבי עומד על כ-50 ימים, בלאומית 46.4, ובמאוחדת הוא עומד על 35.5 ימי המתנה בממוצע.
החדשות הטובות הן שברמה העולמית, ישראל דווקא נמצאת במקום טוב מאוד ביחס למדינות אחרות - בכל חמשת סוגי הניתוחים האלקטיביים שדווחו ל-OECD - קטרקט, כריתת ערמונית, כריתת רחם, החלפת מפרק ירך והחלפת מפרק ברך - זמני ההמתנה בישראל קצרים משמעותית ממדינות מפותחות אחרות. הפער הבולט ביותר הוא בניתוח החלפת מפרק ברך, שבו זמן ההמתנה החציוני בישראל עומד על 70 ימים, לעומת 199 במדינות ה-OECD. משרד הבריאות אף מציין כי הפער לטובת ישראל עשוי להיות גדול עוד יותר בפועל, מאחר שחלק ממדינות ה-OECD כוללות בדיווח גם ניתוחים במימון פרטי, בעוד שהדוח הישראלי מתייחס בשלב זה רק לניתוחים שבוצעו במוסדות ציבוריים. "פרסום הנתונים נועד להכווין מדיניות ולשים זרקור", אמר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. "יש לנו במשרד תוכניות ייעודיות לקיצור תורים. הנתונים האלה מאפשרים לנו לבוא ולומר איפה אנחנו צריכים לשים את המשאבים ולהשתפר".
