"לא ייתכן שהמערכת הצבאית בראשותי, אשר תובעת ממשרתיה הקרבה חסרת תקדים, תהיה חתומה בו-זמנית על מתן פטורים המוניים מהעמדה לדין". על המילים החריפות הללו חתום הרמטכ"ל בכבודו ובעצמו, שהזהיר אמש את ראש הממשלה ובכירים נוספים ממהלך החקיקה המסתמן של חוק הקפאת מעצרי העריקים. אבל בכנסת ישראל, הקואליציה דהרה אתמול קדימה בבליץ החקיקה שלה, וחתמה את יום האתמול בהעברת אחד מחוקי הדגל שלה לטובת המגזר החרדי - חוק יסוד: לימוד תורה.
בסופו של היום אושר חוק היסוד השנוי במחלוקת ברוב 63 תומכים מול 52 מתנגדים, ובהם הח"כים מהליכוד יולי אדלשטיין ודן אילוז. ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר מההצבעה השנויה במחלוקת.
המירוץ נגד הזמן של הקואליציה לקידום החקיקה החרדית תמורת חוקי המשפט והתקשורת החל אתמול בשעה 12 בבוקר עם פתיחת המליאה. החרדים התעקשו על קידום החוקים שלהם לפני שאר החוקים של הקואליציה, וחוק יסוד לימוד תורה אכן עלה ראשון להצבעה ואושר סופית במליאה.
חוק יסוד לימוד תורה עבר אמש בנוסח מרוכך, אך עדיין כזה שעשוי לסייע לחרדים בקידום חוק פטור מגיוס עתידי מול בג"ץ. החוק בנוסחו המקורי קבע כי יש לאזן את ערך לימוד התורה מול ערכים אחרים. לאחר שיועמ"שית הכנסת הבהירה כי הנוסח עשוי לגרום למתן הטבות ללומדי תורה כפי שמשרתי צה"ל מקבלים - הנוסח שונה כך שערך לימוד התורה רק יעוגן כערך יסוד מבלי שיהיה כתוב שהוא מאזן ערכים אחרים.
מליאת הכנסת - הצבעה לחוק יסוד לימוד תורה
( צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
דבר זה הוביל בכירים במפלגת הציונות הדתית לטעון כי החוק "דקלרטיבי" בלבד, אך בפועל נראה כי החוק בהחלט עשוי לסייע לחרדים בבג"ץ. זאת משום שגם הנוסח המתוקן צפוי להוות משקל נגד לערך השווין וערכים נוספים הנגזרים מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. זוהי בדיוק המטרה של החרדים בקידום החוק - לסייע ללומדי תורה משתמטים מול טענות של אי-שווין.
כיפופי ידיים בקואליציה
במקביל, בקואליציה מתנהל עימות בין שר האוצר סמוטריץ' לחרדים. שר האוצר דורש סיכום כולל על כלל החוקים שעולים בשבוע האחרון במסגרת "ניקוי השולחן" ולא מוכן להתחייב לתמיכה בחוק הקפאת המעצרים - החרדים כאמור מתעקשים קודם על קבלת החקיקה שלהם.
אחד החוקים שבקואליציה מתכוונים לקדם בהמשך השבוע לבקשת החרדים הוא חוק הקפאת המעצרים לעריקים. חוק זה הוביל אמש למכתב ובו התנגדות נחרצת וחריפה של הרמטכ"ל אייל זמיר נגד החוק. במכתב ששלח לראש הממשלה, שר הביטחון ולוועדת חוץ וביטחון, כתב רא"ל זמיר: "ההצעה אינה צפויה להביא לתוספת כוח אדם בשורות הצבא בטווח הזמן המיידי, אלא ההפך. היא מעניקה תמריץ לאי-התייצבות לשירות צבאי, שכן בצידה יהיה פטור מהעמדה לדין ומהליכים פליליים". הרמטכ"ל הוסיף: "ההצעה לא עולה בקנה אחד עם צורכי צה"ל, וזאת באופן מובהק וחד-משמעי".
עיקר התנגדותו של הרמטכ"ל מופנית למנגנון שנוסף להצעת החוק, שלפיו תוקם בתוך צה"ל ועדה המורכבת משלושה קצינים בכירים. הוועדה תהיה מוסמכת לבדוק את מעמדם של תלמידי הישיבות ולאשר עבורם מעמד של "בן ישיבה", שיאפשר את הקפאת הליכי האכיפה נגדם. זמיר הביע "התנגדות נחרצת" לכך שצה"ל יהיה הגוף שיכריע מי מהעריקים יזכה להגנה מהעמדה לדין.
"לא ייתכן שהמערכת הצבאית בראשותי, אשר תובעת ממשרתיה הקרבה חסרת תקדים, תהיה חתומה בו-זמנית על מתן פטורים המוניים מהעמדה לדין", התריע. לדבריו, הטלת המשימה על קציני צה"ל "תיצור שבר עמוק מול מערך המשרתים, הנושאים בנטל הלחימה מזה כשנתיים וחצי, ותגדיל את אי-השוויון". בסוף המכתב חתם זמיר באמירה: "לאור כל האמור, ככל שהחוק צפוי לעבור, אבקשכם לפעול ללא דיחוי להסרת מנגנון הוועדה כפי שמוצע בהצעת החוק"
בתגובה, יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט תקף את הרמטכ"ל ואמר: "נשאלת השאלה מדוע המכתב נשלח רק לאחר סיום הדיונים וההצבעה. אם המטרה הייתה לתקן את הנוסח, היו לצה"ל כשלושה שבועות לעשות זאת כאמור. קשה לראות בעיתוי הזה צירוף מקרים" עוד אמר: "הרמטכ"ל טוען כי הוראת השעה תסיט קשב ומשאבים בעיצומה של מלחמה, אך דווקא המעצרים שאינם מובילים לגיוס ואינם משיגים את מטרתם הם שמסיטים את הקשב והמשאבים לשווא".
התקשורת והיועמ"שית על הכוונת
לצד חוקי החרדים בקואליציה מתכוונים לקדם השבוע גם את חוק התקשורת של קרעי לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית וכך גם את חוק החלשת כוחה של היועמ"שית לממשלה. בנוסף גם חוק הפרדה מגדרית באקדמיה של ח"כ לימור סון הר מלך יקודם לקריאה שנייה ושלישית. כאמור ברקע העימות בין החרדים לסמוטריץ' טרם הוחלט על תיעדוף של החקיקה - האם החקיקה החרדית תעבור במלואה לפני החוקים שחשובים לנתניהו, הליכוד ולציונות הדתית - לצד חוקים נוספים שאינם חלק מהדיל בין נתניהו לחרדים שגם יקודמו השבוע.
