כבר למעלה משלושה חודשים שרותי מוזס מקריית שמונה ממתינה כדי לתאם בדיקת MRI ראש ומוח לאביה בן ה-83, שם-טוב אוסודון, ממייסדי העיר, שסובל מירידה בשמיעה. "בכל פעם שולחים לנו הודעות שהתור נדחה ונדחה", מתארת מוזס את הניסיונות לקבוע את בדיקת הדימות. "כל הזמן טוענים שלא נותנים לניידת השירות להגיע לקריית שמונה בגלל המצב הבטחוני ושאנחנו צריכים לחכות".
אם לא די בכך, אביה של מוזס יאלץ לעבור ניתוח החלפת ברך באופן פרטי, בעלות של קרוב ל-20 אלף שקל. "מכיוון שהתורים כל כך ארוכים אני נאלצת לקחת אותו לעשות ניתוח פרטי", היא מסבירה, "הרופא המומחה הסביר שברפואה הציבורית זה יקח הרבה זמן ואפילו לא לנסות לחכות".
גם השלבים המקדימים לניתוח החלפת המפרק, השכיח כל כך בישראל, דרשו מהמשפחה משאבים וזמן, שכן את כל הבדיקות הנלוות נאלץ האב לעבור אצל אורתופד מומחה שמקבל בטבריה בלבד - מרחק של יותר משעה נסיעה ברכב פרטי. תחבורה ציבורית זה כבר סיוט בלתי אפשרי עבור קשיש בגילו. "בגיל כזה, בני 80 ומעלה שלא מסוגלים להגיע בכוחות עצמם וצריך להסיע אותם זה אומר שאני צריכה לקחת יום חופש ולהסיע את אבא שלי לטבריה ולהיות צמודה אליו כדי להבין מהרופא מה צריך לעשות ולמה", אומרת מוזס. "חוסר הנגישות לרפואה מקצועית היא משוועת. אנחנו נאלצים לנסוע מחוץ לעיר. זה לא רק קושי פיזי לטלטל את אבא ממקום למקום לבדיקות האלו, אלא קושי לכל בני המשפחה".
מוזס מצביעה על היעדר חלופות וספקי שירות עבור תושבי האזור ומצפה כי לתושבים שמחזיקים את הגבולות בקצוות המדינה יינתן תיעדוף. "תנו לנו אוויר לנשימה, תנו לנו אופציות לבחור בתאריכים ובין רופאים ובתי חולים - נותנים לנו מומחה אחד לטיפול הרפואי ואין שום אפשרות בחירה", היא אומרת, "אני רוצה שלאבא שלי, בן 83, שהיה ממייסדי קריית שמונה -שתהיה לו איכות חיים אחרת. הוא לא צריך לסבול".
לדבריה, "אנחנו שגרים בשפיץ של המדינה וחיים במציאות ביטחונית ועם פערים גדולים כל כך, מגיע לנו הרבה יותר מאשר למי שחיים במרכז. המחיר שאני משלמת על החיים כאן הוא מספיק כבד כדי שהמדינה ומערכת הבריאות רק יכבידו אותו".
