בישראל פועלות יותר מ-2,000 חברות העוסקות במחקר ופיתוח בתחום ה-AI. מרביתן (91%) חברות מקומיות וכ-9% מהן חברות רב-לאומיות, כ-60% מהן עוסקות בתחום התוכנה.
כך עולה מהדוח השנתי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו"פ) לשנת 2025, שיפורסם החודש. הדוח הוגש השבוע לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל, והוא יוצג בוועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה.
הדוח, המקדיש פרק מיוחד למצב ה-AI בישראל, מסתמך על מדד של מיקרוסופט להיקף השימוש האמיתי בבינה מלאכותית בחיי היומיום ובעבודה, ומציין כי ישראל מדורגת במקום ה-12 בעולם באימוץ בינה מלאכותית: כ-40% מהאוכלוסייה הבוגרת בארץ משתמשים בכלים מבוססי AI. בראש הדירוג הבינלאומי, אגב, ממוקמות איחוד האמירויות (59.4%) וסינגפור (58.6%).
באקדמיה ניכרת התרחבות עקבית של ההכשרה האקדמית בתחומי הבינה המלאכותית, לצד גידול משמעותי במיוחד בלימודים לתארים מתקדמים. ככלל, תחום ה-AI מתבסס בהדרגה כשדה מחקר מרכזי באקדמיה הישראלית.
ישראל גם מדורגת במקום השני בעולם במספר בקשות פטנטים ב-AI ביחס לגודל האוכלוסייה (אחרי דרום-קוריאה). עם זאת, קצב הגידול של הבקשות מישראל נמוך משמעותית בהשוואה לקצב הגידול שמפגינות מדינות כמו קוריאה, שוודיה וגרמניה. מרכזי המו"פ הזרים וענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות הם שמובילים את הפעילות ההמצאתית בישראל בתחום, והם מקדימים את החברות הישראליות המקומיות.
לדברי יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, פרופ' נאוה רצון, "נדרשת תוכנית AI לאומית רב-שנתית, עם תקציב ויעדים מדידים, שתיצור רצף בין מחקר, מסחור והטמעה, תחזק תשתיות והון אנושי ותאיץ את אימוץ הטכנולוגיה בכל ענפי המשק. המבחן אינו רק כמה מחקרים ופטנטים ישראל מייצרת, אלא כמה מהם הופכים לחברות צומחות, למקומות עבודה איכותיים, לשירותים ציבוריים טובים יותר ולשיפור בפריון".
"המבחן אינו רק כמה פטנטים של AI ישראל מייצרת, אלא כמה מהם הופכים לחברות צומחות, למקומות עבודה איכותיים, לשירותים ציבוריים טובים יותר ולשיפור בפריון"
